שלום לכולם,
אמר לי השבוע רפתן שכבר ראה הכל, כעת אנחנו יודעים בדיוק לאן הממשלה רוצה להגיע, המסכות ירדו והרפתנים צריכים להיערך ליום שאחרי. ואכן, בחסות פורום קהלת, שר האוצר, קיבל החלטה היסטורית, לאשר ייבוא חלב ניגר. להעדיף את חקלאי פולין על פני חקלאי ישראל. ולא, אל תקראו לזה תחרות חופשית, כי זה הכל רק לא תחרות, בטח לא חופשית. ושלא תתבלבלו, זה הרבה יותר גדול מייבוא חלב, זה ביצור שליטת רשתות השיווק והיבואנים במשק הישראלי, המשק הריכוזי ביותר בעולם. ענף החלב הוא רק סימפטום
משק כנפי ההיסטוריה
יש רגעים בחיים והם לא רבים, אך כשהם מגיעים, האדם חייב להחליט היכן הלב שלו, האם אפשר לשתוק ולעבור הלאה, או לומר חד משמעית, עד כאן, לא בשביל זה הקמנו מדינה. ולדעתי הסובייקטיבית והלא חשובה, הגענו לאחד מהרגעים הללו. וכן, זה הרבה יותר מהחלטת שר האוצר סמוטריץ, החלטה שערורייתית, בניגוד להסכם חתום ובניגוד לכל היגיון כלכלי. אך סמוטריץ, השבוי בקונספציות הלקוחות מבית מדרש של פורום קהלת, רק חיכה להזדמנות והיא אכן הגיע. ומי הראשון שקפץ לייבא חלב מפולין, ברור, רמי לוי, מדליק המשואה. המשק הישראלי שבוי מזה עשרות שנים, בעיקר בעשורים של נתניהו וה"תחרות החופשית", על ידי מספר מצומצם של חברות ענק, השולטות בשוק המזון הישראלי. זה נתון ידוע עליו אין וויכוח, יוקר המחיה, המילים שהפכו למטבע פוליטי שחוק, מתחיל קודם כל בממשלה, על שלל ההיטלים, המיסים, המע"מ, האגרות ומגיע עד הקוטג' הקטן במדפי רשתות השיווק, הקוטג' והמילקי, זה מה שמפריע לממשלת ישראל. בכל מדינה מתוקנת, עול המיסים על אזרחי ישראל הוא מהגבוהים בעולם חקלאי ישראל נאנקים תחת רגולציה, ייבוא, עלויות מים מטורפות ביחס לאירופה ועוד ועוד. נדמה כי ממשלת ישראל קמה בבוקר וחושבת לעצמה, מה אני יכולה לעשות בכדי לחסל עוד קצת, את החקלאות כחול לבן ולהותיר את תושבי ישראל, שבויים בידי מספר מצומצם של יבואנים ורשתות שיווק. שהרי על דבר אחד אין ויכוח, המחירים בארץ, מטורפים, החקלאים הם רק עוד נדבך בשרשרת המזון של הטייקונים, לא יותר. בישראל אין תחרות חופשית, יש משק סגור המנוהל על ידי מספר מצומצם של חברות ואנשים (בדר"כ אותם אנשים מחליטים גם בתחומי כלכלה נוספים במשק) וכך, נותר החקלאי הבודד, מול ממשלה רעה, מיסים ותשלומי עתק, טרור חקלאי, תשלומי מים הגבוהים בכ- 60 אחוזים מאירופה, כשרות, עובדים זרים ועכשיו בוא, תתמודד חופשי מול יצרני חלב מפולין. יש רגעים, בהם אנחנו, אזרחי ישראל, חייבים להפסיק לשתוק, הגענו לרגע הזה.
יעקב בכר "המדינה מסיתה נגד החקלאים"
בגיליון הנוכחי אנחנו מפרסמים ראיון יוצא דופן עם יעקב בכר, מהאנשים החזקים בתנועה הקיבוצית, יו"ר הארגונים הכלכליים של התנועה הקיבוצית. בכר אומר את האמת הפשוטה, הכואבת, את האמת המרה. ממשלות ישראל, בטח בעשורים האחרונים, מסיתות את תושבי ישראל כנגד החקלאים ומאשימה אותם ביוקר המחיה, טענה שקרית, מקוממת, אפילו מעליבה. לכולם זכורה הוועדה מטעם, שהוקמה על ידי פורר, שר החקלאות הגרוע בהיסטוריה שביחד עם שר האוצר ליברמן כמעט והצליח לחסל לחלוטין את החקלאות הישראלית וגרם לנזקים שספק אם ניתן יהיה לתקנם. אותה וועדה שקבעה כי החקלאים אשמים ביוקר המחיה ואז הצרכנים מגיעים לרשת לסופר השכונתי, רואים את מחירי הקוטג' והמילקי ומקללים את החקלאים. בכר אומר כי כבר שנים רבות, הממשלה, במדיניות מכוונת, מסיתה מגזרים במגזרים, אשכנזים בספרדים, חילונים בחרדים, רק שהיא תוכל לשלוט טוב יותר. יש רגעים שבהם האזרח חייב להיות ישר עם עצמו, לא לפחד ולהגיד עד כאן. אנחנו הגענו לרגע הזה!!
דמוקרטיה
והנה הגענו לנושא שאסור לדבר עליו, כי אנחנו עיתון מקצועי. אסור לדבר על דמוקרטיה, שוויון זכויות, אסור לדבר על שלום, על אפליית נשים. אסור לדבר על שחיקה של מעמד הביניים, הציונות החילונית, אסור לנו. עשרות שנים ישבנו בשקט, שתקנו ואפשרנו למגזרים אחרים לצבור כוח פוליטי והנה עכשיו, ימי 9 באב, הגענו למצב בו אנו מדברים על חורבן בית שלישי, מלחמת אחים. אבל אנחנו עיתון מקצועי, אסור לנו לדבר על פוליטיקה. אז זהו, שזה כבר לא פוליטיקה, אין כאן ויכוח בין ימין או שמאל, זו הישרדות של הציונות היהודית השפויה, החילונית, זו שתרמה רבות לבניית הארץ. מעמק יזרעאל, דרך יישובי הפריפריה, בצפון, בדרום, לאורך גבולות הארץ. והיום, יותר תמיד, כל אחד מאיתנו צריך להיות ישר עם עצמו ולשאול שאלה אחת, באיזו מדינה הוא רוצה לחיות. מדינה קיצונית, משיחית, דתית שבה הנשים מודרות מהמרחב
הציבורי, או מדינה יהודית, ציונית, חילונית, דמוקרטית, מדינה הנאבקת על דרכה המוסרית. אני יודע היכן אני!
שלכם ובשבילכם,
עורך המגזין, ראובן זלץ
050-5518827
meshekhabakar@gmail.com