רם סרוגו מנכ”ל מחלבת יוטבתה: “על כל ליטר חלב אנחנו משקיעים יותר”

מחלבת יוטבתה קולטת כ- 40 מיליון ליטר חלב בשנה מהרפתות בערבה, כמות נכבדה של חלב המיוצר בקצה המדבר. המחלבה הדרומית היא בעצם הסיבה העיקרית, אם לא היחידה לקיום רפתות חלב בערבה והיא זו המחזיקה בחיים, תרתי משמע, את הרפתות בערבה ועוזרת לא מעט להישרדותן. רם סרוגו, מנכ”ל המחלבה: “גם היכולות שלנו להשקיע ברפתות הולכות ומתמעטות”. תמונת מצב

מחלבת יוטבתה, היא סוג של משפחה באמצע המדבר המתפקדת כאמא ואבא של ילדים, חלקם בוגרים ועצמאיים וחלקם מתקה עדיין ללכת לבד. וזה רק טבעי שבסיום כתבה על רפתות בערבה, נשוחח עם מנכ”ל מחלבת יוטבתה רם סרוגו . סרוגו בהחלט מודע למצב הכלכלי ולקשיים בהם פועלות הרפתות המספקות לו חלב בין השאר עבור ייצור השוקו המפורסם ביותר בעולם. רם “בעיקרון אנחנו מבינים שהשנים קשות, עלויות חומרי הגלם, מזון ועוד, מקשים על הענף כולו, המרווחים קטנים והיכולת להשקיע ברפתות הולך וקטן. גם היכולת שלנו הולכת וקטנה, אפרופו לוגיסטיקה, דלק. אנחנו בהחלט מבינים את המצב ומקווים לימים טובים יותר. היו ניסיונות לעזור לרפתות בערבה להגיע לרווחיות גדולה יותר, לצערי כרגע, הניסיונות לא צלחו. ההתמודדות קשה ומאוד לא פשוטה. זה המצב נכון לעכשיו. אנחנו מאוד רוצים שהרפתנים ישקיעו אך לפעמים אין את היכולת של הקיבוץ להשקיע, או רצון. יש כל מיני שיקולים, מחלבת יוטבתה לא נכנסת לשיקוליהם אך במקומות שאנחנו יכולים לעזור, אני עוזר. גם יכולות ניהול הינן קריטיות בענף החלב, בטח בתקופה שכזו שבה המרווח לטעויות ניהול הוא כמעט אפסי”.

חייבים לשמור על הרפתות בערבה. רם סרוגו2

אתם מרגישים בצמצום הרווחיות?
“הרווחיות המצטמצמת מורגשת גם אצלנו במחלבה, אך כשמסתכלים במצטבר, ענף החלב, יחסית הוא בעל בסיס טוב ואיתן ולכן לא הייתי ממהר לשפוך את החלב עם התינוק. אך זו בהחלט תקופה מאתגרת לכולנו.

אם חלילה יסגרו רפתות בערבה מה תעשה המחלבה בכדי לקבל את כמות החלב הדרושה לה?
“תראה, אנחנו מתמודדים, מעבר לזה שאנחנו גדלים כל שנה וצריכים להביא עוד חלב למחלבה. אנחנו נאלצים להביא חלב מרחוק, דבר הפוגע ברווחיות שלנו. אני יכול לומר כי אנחנו בסופו של דבר עבור כל ליטר חלב שלנו, משקיעים יותר יחד עם הרפתנים שלנו ע”מ לשמור את הענף חי בערבה. למדינה יש כל מיני כלים שבה היא יכולה לעזור אם הרווחיות נמוכה יותר, גם על ידי יצירת מקור להשקעות וגם לצ’פר את התמורה לליטר
חלב. בסוף מדובר בפרנסה של יישובי ספר, בפריפריה והמדינה צריכה להיות בעלת אינטרס שהישובים יצליחו וישרדו כלכלית ואף מעבר לזה”.

שנת 2023 ?
“השנה הקרובה קשה, עדיין לא רואים את הסוף של המשבר, אני מקווה שכל הרפתות תשרודנה את התקופה, זה אינטרס שלנו, של הקיבוצים וגם של המדינה וסליחה על המילה ציונות. הרפת בחלק גדול מהמקרים מהווה תשתית כלכלית לישובים בערבה ובכלל. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל חג שמח לכל יצרני החלב באשר הם ובפרט לכל היצרנים בערבה שלנו, מי ייתן שהשנה הקרובה תביא פרנסה טובה לכולנו”.