לשמוע את גידי סבאג, 63, המנהל של רפת נחל עוז ופשוט לדמוע ולכעוס. הרפתן הוותיק שכבר חשב שראה הכל אולי נשמע 'קול' אך משהו בו נשבר. הקהילה שבה חי התרסקה, חלקה נטבחה, נחטפה. ועדיין האיש המיוחד הזה, שהוא ומשפחתו, עברו טרגדיה נוראית אומר לנו "היום אחרי 23 יום שיווקנו חלב לתנובה, מבחינתי זה יום משמח", רפתן נו. מסמך מיוחד על ההפקרה, התופת, הכאב, ההיאחזות בחיים ועל רפת אחת. גידי סבאג מדבר בפעם הראשונה מאז השבת השחורה.
כתב – ראובן זלץ
לאחר כ- 3 שבועות של תופת וקרבות, בהם איבד קיבוץ נחל עוז 13 חברים ועוד-6 נעדרים, גידי סבאג, מנהל הרפת, התפנה לשיחה קצרה. ב-7 לאוקטובר השתנו חייו של גידי סבאג, כמו גם של אלפי תושבי הישובים בעוטף עזה. המחבלים חדרו לנחל עוז ומנהל הרפת הבין מיד כי משהו אחר מתרחש. סבאג "למזלנו הגדול היתה יחידה של מסתערבים של משמר הגבול שישנה בקיבוץ בלי שום קשר לכלום ובדיעבד זה מה שהציל את הקיבוץ, אם ניתן להשתמש במילה הזו, הצלה. כלומר היה רבש"צ, אילן פיורנטינו שנהרג מיד. אך החבר'ה של משמר הגבול הצילו אותנו מטבח. נהרגו אצלנו 13 חברי משק, יש לנו 6 נעדרים, זה במספרים היבשים. אך המשפחות עברו כאן חוויות לא פשוטות, מה שנקרא, הקרב על הידית של הממ"ד".
אתה נשמע מאוד 'קול'?
"אני הייתי עם המשפחה שלי בבית, בתוך הממ"ד, אתה שומע צרורות של ירי כל הזמן, קרבות בתוך הישוב, זה לא כייף. היינו מ-6 וחצי בבוקר עד אחת בלילה בממ"ד, השעות הארוכות הללו, החשש הציפיה לעזרה ורק לאחר חצות הצבא הגיע לחילוץ. כיום 90 אחוז מהקיבוץ במשמר העמק, כל אחד מתמודד אחרת עם מה שעברנו. מנסים לחזור ולארגן חיי קהילה. אני מודה שאצלי, היציאות לרפת, קצת מרעננות אותי, אבל זה סיר לחץ כאן".
היתה כאן הפרת חוזה בינינו לבין המדינה. סבאג
המחשבות קדימה?
"עדיין לא יודעים, החיים התהפכו עלינו, כל אחד בענייניו. חיים את הרגע, לא מעבר לזה. כאן, במשמר העמק, לא נוכל להישאר לאורך זמן, מדברים על הקמת אתרים זמניים, עם מבנים יבילים, עד שנוכל לחזור הביתה, עדיין כלום לא ידוע".
תחזרו הביתה?
"שאלה מאוד קשה, בתנאים שהיו, אנשים לא יחזרו, כאילו אם כל העסק עכשיו נגמר עם הפסקת אש קטנה, אף אחד לא יחזור יותר. עם כל הציונות והאהבה לנחל עוז, לא נבדוק שוב את אלת המזל".
גידי סבאג, נחל עוז
אתה בכלל מעכל מה קרה?
"תשמע, היתה כאן הפרת חוזה בינינו לבין המדינה, הצבא הרדים אותנו בכל השנה הזאת. החל מלקיחת נשקים מכיתת כוננות, הוצאת הצבא מהקיבוץ, אמרו יש גדר, הכל טוב. הרגשה קשה של כעס ובגידה. מה שהיה לא יהיה עוד, הם מבחינתם שברו את החוזה שהיה לנו איתם, עם המדינה. אני עדיין לא מתמודד עם זה, אך אני צריך לנהל את החיים שלי, המשפחה שלי. אתה רואה כאן כבר, ילדים פוסט טראומתיים שכל ההתנהגות שלהם בהתאם. אני לא במצב ללכת ללוויות וניחום אבלים, כל אירוע כזה רק מוריד אותך. הייתי בלוויה של הרבש"צ שהיה חבר קרוב וזהו".
התנהלות השרים ונתניהו?
"יש לנו עם נפלא, הנהגה חרא, אתה רואה את כמות המתנדבים, עם ישראל מתגלה בגדולתו. איזה מדינה, אתה יודע, יש כאן קהילה שלמה, אף שר לא הגיע לכאן ואני לא מדבר על ראש הממשלה שעדיין לא הוציא את המילה קיבוץ מהפה שלו. זה נראה לך הגיוני, נורמלי, אבל עזוב, יש לנו דאגות אחרות".
ומה עם הרפת?
"כרגע, אחרי הרבה תלאות, הרפת התייצבה, שבוע ראשון לא היו חליבות כי המכון נהרס, לקח 4 ימים להחזיר אותו למצב שניתן לחלוב. לאחר 8 ימים התחלנו לחלוב פעם ביותר, 20 פרות מתו. השבוע נתחיל 2 חליבות, מזון מוכן מאמבר ואנחנו רק מחלקים אותו". כמות החלב כשליש ממה שהיה, כ-5000 ליטר ליום, לפני המלחמה שיווקנו ב-13.5 אלף ליטר ליום".
המתנדבים?
"מלאכים, פשוט מלאכים, מחצית רפתנים והשאר אנשים מכל רחבי הארץ שפשוט באו להתנדב ועושים כאן עבודת קודש עם רצון לתרום, עם הרבה אנרגיות. אני באופן אישי מאוד מעריך אותם, זה לא מובן מאליו. זה עם ישראל, זה כל היופי ואנחנו חייבים לחשוב לטווח רחוק".
חליבה בנחל עוז
כמה לדעתך נפגע ענף החלב בעוטף?
"מבלי לחשוב יותר מדי, אני מניח שכמחצית מהעדר שלנו יצטרכו לצאת, יש לנו 400 פרות אך לדעתי כחצי יצטרכו לצאת. בעצם נתחיל מחדש, אתה עובד על עדר שנים, בהקשר הגנטי ופתאום באה אירוע כזה. באשר לעוטף, ברוב המקומות חזרו לחלוב אחרי 4 ימים, ככה שאצלם המצב שונה. נחל עוז, עלומים, נירים, עין השלושה, ניר יצחק וחולית, 5 רפתות שיהיו בעיות עם העדר. מדובר ברפתות מהטובות בארץ. היה שלב שאמרנו, מוותרים, נעשה מעשה כיסופים אבל בסוף החלטנו להמשיך. בנינו מכון לפני 3 חודשים, עדיין לא נהנינו ממנו. אך בסוף הכל אפשר לשקם, חיים אי אפשר".
נחל עוז במלחמה
מסר לממשלה?
"שאלה מאוד קשה, בתנאים שהיו, אנשים לא יחזרו, כאילו אם כל העסק עכשיו נגמר עם הפסקת אש קטנה, אף אחד לא יחזור יותר. עם כל הציונות והאהבה לנחל עוז, לא נבדוק שוב את אלת המזל".
אתה בכלל מעכל מה קרה?
"תשמע, היתה כאן הפרת חוזה בינינו לבין המדינה, הצבא הרדים אותנו בכל השנה הזאת. החל מלקיחת נשקים מכיתת כוננות, הוצאת הצבא מהקיבוץ, אמרו יש גדר, הכל טוב. הרגשה קשה של כעס ובגידה. מה שהיה לא יהיה עוד, הם מבחינתם שברו את החוזה שהיה לנו איתם, עם המדינה. אני עדיין לא מתמודד עם זה, אך אני צריך לנהל את החיים שלי, המשפחה שלי. אתה רואה כאן כבר, ילדים פוסט טראומתיים שכל ההתנהגות שלהם בהתאם. אני לא במצב ללכת ללוויות וניחום אבלים, כל אירוע כזה רק מוריד אותך. הייתי בלוויה של הרבש"צ שהיה חבר קרוב וזהו".
התנהלות השרים ונתניהו?
"יש לנו עם נפלא, הנהגה חרא, אתה רואה את כמות המתנדבים, עם ישראל מתגלה בגדולתו. איזה מדינה, אתה יודע, יש כאן קהילה שלמה, אף שר לא הגיע לכאן ואני לא מדבר על ראש הממשלה שעדיין לא הוציא את המילה קיבוץ מהפה שלו. זה נראה לך הגיוני, נורמלי, אבל עזוב, יש לנו דאגות אחרות".
ומה עם הרפת?
"כרגע, אחרי הרבה תלאות, הרפת התייצבה, שבוע ראשון לא היו חליבות כי המכון נהרס, לקח 4 ימים להחזיר אותו למצב שניתן לחלוב. לאחר 8 ימים התחלנו לחלוב פעם ביותר, 20 פרות מתו. השבוע נתחיל 2 חליבות, מזון מוכן מאמבר ואנחנו רק מחלקים אותו". כמות החלב כשליש ממה שהיה, כ-5000 ליטר ליום, לפני המלחמה שיווקנו ב-13.5 אלף ליטר ליום".
המתנדבים?
"מלאכים, פשוט מלאכים, מחצית רפתנים והשאר אנשים מכל רחבי הארץ שפשוט באו להתנדב ועושים כאן עבודת קודש עם רצון לתרום, עם הרבה אנרגיות. אני באופן אישי מאוד מעריך אותם, זה לא מובן מאליו. זה עם ישראל, זה כל היופי ואנחנו חייבים לחשוב לטווח רחוק".
כמה לדעתך נפגע ענף החלב בעוטף?
"מבלי לחשוב יותר מדי, אני מניח שכמחצית מהעדר שלנו יצטרכו לצאת, יש לנו 400 פרות אך לדעתי כחצי יצטרכו לצאת. בעצם נתחיל מחדש, אתה עובד על עדר שנים, בהקשר הגנטי ופתאום באה אירוע כזה. באשר לעוטף, ברוב המקומות חזרו לחלוב אחרי 4 ימים, ככה שאצלם המצב שונה. נחל עוז, עלומים, נירים, עין השלושה, ניר יצחק וחולית, 5 רפתות שיהיו בעיות עם העדר. מדובר ברפתות מהטובות בארץ. היה שלב שאמרנו, מוותרים, נעשה מעשה כיסופים אבל בסוף החלטנו להמשיך. בנינו מכון לפני 3 חודשים, עדיין לא נהנינו ממנו. אך בסוף הכל אפשר לשקם, חיים אי אפשר".
מסר לממשלה?
"איזה ממשלה, יש ממשלה?, אין לי מושג מה היא עושה, אבל אולי כדאי שהיא תתחיל לעבוד, הגיע הזמן, 1400 נרצחים, לא הגיע הזמן שיעבדו קצת?
שלושים ימים מאז פרוץ המלחמה ואיתם הזוועות אליהם נחשפנו. התאחדות יצרני החלב נכנסה לנוהל קרב ומיד התגייסה במלוא כוחה למען רפתני העוטף. רפתות העוטף שנפגעו פועלות, נכון לעכשיו (5.11) במתכונת מקוצרת ונתמכים עשרות מתנדבים מכל רחבי הארץ. שמחה: "ענף החלב הישראלי הוכיח שוב את גדולתו בימים אולי הקשים ביותר שעברנו כחברה וכעם, כיום ברור מעל לכל ספק, כי חקלאות ישראלית, שווה לביטחון לאומי"
כתב – ראובן זלץ
חמ"ל ההתאחדות ממשיך להפעיל את רשת המתנדבים הכלל ארצית, מרפתות עוטף עזה ועד לרפתות הצפון הרחוק. מעל ל-1000 מתנדבים נרשמו, אך לדבריה של מתאמת המתנדבים בהתאחדות, גל ינאי, יש צורך ראשוני ברפתנים מקצועיים המכירים את עבודת הרפת. הרפתות בחזית חולקו ל-4 מטות ולוגיסטיקה ותיאום מול צה"ל. ולמרות העצב, הכאב ותחושת ההפקרה, רפתני העוטף ממשיכים קדימה, עם המון כוח, התמדה ונחישות. לכל רפת בחזית הוקם צוות לוגיסטי, מקצועי המלווה את הרפת ונותן מענה מיידי לכל בעיה שצצה. ליאור שמחה "אנחנו בשעה קשה אך מדהימה מבחינת תושבי ישראל וכמובן הרפתנים שלנו. עם ישראל מראה את אומץ ליבו, רוח ההתנדבות פשוט מחמם את הלב. אך לצד זה ולצערי, משרדי הממשלה פשוט עדיין לא הצטרפו לאירוע. הם לא מתפקדים ולא מבינים עדיין את גודל השעה שבה אנו נמצאים. הבירוקרטיה, איטיות התגובה, זה מרתיח ואני מאוד מקווה שהדבר ישתנה מהר עד כמה שניתן. אני שב ופונה לכל שרי הממשלה, חברי הכנסת, אנחנו בשעת חירום לאומית ואני מקווה כי המדינה תדביק פערים ותקל עלינו, על החקלאים את מלאכת החזרה לחיים ולעבודה עד כמה שניתן".
הלב בחזית
למען הרפתנים
פרץ שורק "גוייסתי על ידי ליאור למען הענף מיד בתחילת המלחמה כשהבנו שזה אירוע משמעותי ביותר. לאחר 10 ימים של לחימה הצלחנו להגיע למצב של תפעול שוטף וייצור חלב. התחלנו בשבוע האחרון לנסות ולהיכנס לצד המקצועי של הרפתות ובמחשבה איך משקמים את הרפתות. בכל מקום שיש רפת, הישוב נראה אחרת, זו ההרגשה של כולם. בסה"כ אני חושב שבגדול הצלחנו לעזור לרפתנים להרים את הראש מעל המים ומקווה שנוכל להמשיך ולעזור להם להשתקם".
5000 עובדים זרים לחקלאות
על רקע משבר כוח האדם בענף החקלאות, ביוזמת שר הפנים משה ארבל, שר העבודה יואב בן צור ושר החקלאות אבי דיכטר, הוחלט על שורת צעדים משותפים לגיוס עובדים זרים בחקלאות. הממשלה אישרה להתיר כניסה של 5,000 עובדים זרים בחקלאות במסגרת מסלול חדש. שר החקלאות אבי דיכטר "מברך על ההחלטה המתבקשת לאשר כניסת 5,000 עובדים נוספים לענף החקלאות. המהלך יעניק אורך נשימה לחקלאים שזקוקים לכוח העבודה הקריטי הזה ואנו נמשיך להביא פתרונות נוספים לסוגיה זו. כך החקלאות הישראלית תבטיח חזרה לשגרה, רציפות תפקודית והבטחת ביטחון מזון, לצד המלחמה".
בשבת בבוקר ב- 07.10.2023 השתנתה ישראל לעד, מה שהיה, לא יהיה עוד, לעולם. רוצחי החמאס פתחו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה, רצחו, טבחו, התעללו, שרפו ובזזו ועם ישראל סופר את מתיו, נכון לעכשיו (22.10) 1400 נרצחים והרוגים באירוע הקשה ביותר מאז קום המדינה ובכלל. קשה לתאר במילים את המראות, הקולות, את הצער, הכאב וכן, גם הכעס הרב השורר בקרב תושבי העוטף המרגישים כי המדינה בגדה בהם, הפקירה אותם וגם עכשיו יותר משבועיים לאחר תחילת המלחמה, אף שר לא התקשר, או הגיע לבקר, לנחם.
אחים לרפת!!
'משק הבקר והחלב' מביא את קולותיהם של הניצולים מהתופת, הגיבורים שנלחמו, המתנדבים האמיצים ומביא תמונת מצב עדכנית של קהילות שלמות שלא יהיו עוד. רפתות החלב בעוטף, שסיפקו כ- 20 אחוז מתוצרת החלב בארץ, ספגו מהלומה קשה. שמיל בלברמן ראש התארגנות רפתות בעוטף וברמת הנגב, אמר בכאב גדול "מפעל החיים שלנו התרסק לנגד עינינו, הוא התמוטט ואיבדנו למעשה את העדר, בטח ברמה שהיתה לפני המלחמה". אנחנו ב'משק הבקר והחלב' מרכינים ראש ומחבקים את תושבי העוטף. עם ישראל חי!!!
חיילי צהל ברפתות העוטףמכון כיסופים
ליאור שמחה: "ביחד ננצח"
אנחנו בשלב ההתפכחות, אומר ליאור שמחה ומוסיף "רפתות העוטף ספגו מכה קשה, אך אנחנו לא נוותר, כבר עכשיו מרבית הרפתות חזרו לעבוד, בתנאים לא פשוטים ובמציאות כואבת".
נכון ליום שבת ( 21.10) עובדות 15 , מתוך 16 הרפתות בעוטף עזה, כשרפת כיסופים שספגה את הפגיעה הקשה ביותר, חדלה למעשה לפעול והעדר הועבר לרפתות אחרות. ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב אומר לנו: "אנחנו כעת בשלב מורכב, בשלב ההתפכחות במציאות קשה בה אנו קוברים את חברינו ובזמן שהמלחמה נמשכת ללא הרף". שמחה שסיים סיור נוסף בקיבוצי העוטף הוסיף ואמר, לצד הכאב והעצב, עם ישראל מתגלה במלוא כוחו ועוצמתו. לראות את מאות המתנדבים שהתקשרו לחמ"ל ההתאחדות וביקשו לעזור לרפתות העוטף, זה פשוט מרגש. לראות את הרפתנים שלנו, מכל הארץ, מתנדבים למען חבריהם לכל עזרה ובכל עת. את החקלאית, שיאון, מועצת החלב, עובדי ההתאחדות שלנו, כל מה שנותר לי, זה להגיד תודה ולהבטיח כי לא נוותר ונמשיך, ביחד, עד הניצחון ועד שכל רפתות העוטף יחזרו לפעול כרגיל ובמלוא הכוח".
החקלאית במתכונת חירום, גייסה רופאים שפרשו
החקלאית החלה לעבוד במתכונת חירום, פתחה חמ"ל לשירות הרפתנים ואף גייסה רופאים וותיקים לאחר שכ- 30 אחוז מרופאי החקלאית, גויסו לצה"ל. מנכ"ל החקלאית, איתי ברק אמר לנו "בכדי שהשירות השוטף לא ייפגע החזרנו לשורותינו בתקופה הקרובה רופאים ותיקים שיתפסו את האזורים שבהם הרופא הקבוע לא נמצא". הרופאים שהוחזרו, ד"ר דורון טיומקין, ד"ר יוני ורוד, ד"ר שמוליק ברוקשטיין, ד"ר בני שריר וד"ר מוטי ולדמן. בנוגע לאספקת תרופות וציוד אין צפי למחסור, מחסן החקלאית מלא ואין טעם ברכישת כמויות לא נדרשות לתפעול השוטף. אנו מוודאים כי לא ייווצר מחסור ברפתות העוטף ונמצאים בקשר רציף עם צה"ל. כמה ימים לאחר תחילת המלחמה וכשהמצב אפשר זאת, ירדה לרפתות העוטף, ד"ר שני שיינין, הרופאה הראשית ואלון בן דוד רופא בחקלאית. השניים עודכנו במצב וקבלו מידע על מה צריך בכל הקשור לטיפולים, מחלות בעדר וציוד רפואי.
ד"ר שני שיינין וצוות רפת ניר יצחק
שר החקלאות אבי דיכטר "פועל במרץ להבטיח יכולת ייצור חלב מפוקח שיבטל את הצורך ביבוא"
