כמה חלב יצרנו היום רכיבים בחלב משק הבקר והחלב מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה זום ענפי

שלומית ארבל: "ענף החלב חייב מדיניות כוללת ולטווח ארוך" – ראובן זלץ

זו אולי העבודה המעמיקה ביותר שנערכה על ענף החלב הישראלי. במסגרת העבודה נבחנו כל הפרמטרים של ענף החלב, גם בהשוואה לענפים בחו"ל. התובנות והמסקנות אולי לא מפתיעות אך בהירות וברורות. שלומית ארבל, עורכת עבודת המחקר "יש פגיעה ביציבות הענף עקב שינויים תכופים כתוצאה ממדיניות ממשלתית משתנה". לקרוא ולהפנים!!

שלומית ארבל חוקרת ומנהלת מחקרים במכון יסודות, בעלת תואר שני בכלכלה מהפקולטה לחקלאות, הכינה את אחת מהעבודות המעמיקות והמוקפדות על ענף החלב בישראל. בראיון מיוחד ל'משק הבקר והחלב' מתארת שלומית את הרקע לעבודה, מפרטת את המסקנות, התובנות ומציירת תמונת מצב עדכנית עד כמה שניתן, של ענף החלב בישראל על כל מורכבויותיו. תחילת העבודה על המחקר היתה במרץ
20 בתחילת הקורונה, פרסום המחקר היה בקיץ 2022 , המחקר נעשה ביוזמה של מכון יסודות. המחקר בדק את אתגרי ענף החלב הישראלי תוך התייחסות לענפי חלב בעולם והביא נתונים תוך השוואות עם משקי חלב מרחבי העולם.

ענף החלב חייב מדיניות כוללת ולטווח ארוך. שלומית ארבל

מה היו תנאי הפתיחה לקראת הכנת המחקר?
"חשוב לי להדגיש שאין כאן מחקר במובן האקדמי, זו סקירה ענפית רחבה, שמתייחסת להרבה נושאים, יותר ממה שאנחנו פוגשים בדרך כלל. תחילת העבודה על הנייר היתה במרץ 2020 . בארץ היה מחסור בחמאה, והתקיימו דיונים לגבי העלאת מחיר מוצרי החלב שבפיקוח. האווירה הכללית היתה של חוסר וודאות. הענף היה אחרי הסכם 2018 שלא בוצע בגלל המצב הפוליטי בארץ, אבל סימן את הכיוון שאליו
חותרת הממשלה".

איך ענף החלב בישראל ביחס לענפי חלב מובילים באירופה? (ענף מתוכנן, מענקים, רגולציה ועוד)
"בנייר יש סקירה של ארבעה משקי חלב בחו"ל: האיחוד האירופי שהוא כשלעצמו ממש לא מקשה אחת, ארה"ב, ניו-זילנד וקנדה. לגבי כל אחד מהם יש הצגה של מבנה הענף, תהליכים ושינויים שעבר עליו, כלי המדיניות המופעלים כלי המדיניות, אבל בשביל לענות עליה, צריך לדייק את המושגים למשל של תמיכות ותכנון. לגבי התמיכות צריך להבדיל בין תמיכה ישירה, תמיכה מתקציב המדינה שסכומה מוגדר וידוע, לתמיכה עקיפה הניתנת דרך מנגנונים אחרים כמו מחיר מפוקח, מכסים, מכסות ייצור, והבטחת מחיר ליצרן. בעצם, מי שמשלם בפועל את התמיכה העקיפה הם הצרכנים, והערך שלה הוא תוצאתי, מחשבים אותו מתוך הפער בין המחיר ללא ההתערבות הממשלתית למחיר איתה (שהוא גבוה יותר).
באופן דומה, גם כשמדברים על התכנון בענף יש רמות. יש תכנון כולל המגדיר את סך הכמות שמותר לייצר אבל לא מתערב בחלוקה הפנימית, ויש תכנון פרטני כמו בישראל שקובע למי מותר לייצר וכמה. אי- אפשר לקיים תכנון פרטני בלי תכנון כולל אבל אפשר לקיים תכנון כולל ללא תכנון פרטני. לשאלתך, משטר המכסות בוטל באיחוד האירופי בשנת 2015 . מאז, כלי המדיניות שנהוגים בו עוברים שינויים, כמענה למשברים שפוקדים את הענף. ברמת כלל האיחוד יש תשלומים ישירים לחקלאים, תמיכה בפיתוח כפרי, ותוכניות תמיכה מגזרית. בנוסף יש כלים ברמה המדינתית. נכון לשנת 2016 , השנה האחרונה שהיה לנו נתון רק 15% ממשקי החלב באיחוד היו רווחיים, ומשקל התמיכות הגיע ל- 118% מהיתרה להון ועבודה (כולל התמיכות)".

מה למדת לאחר ה'צלילה שלך' למשק החלב הישראלי?
"הלמידה האישית שלי פחות רלוונטית. אך אני חושבת שהדיון שיש בנייר לגבי ארבע בעיות עיקריות במדיניות הענף יכול לתרום לשיח הן הפנים ענפי והן הציבורי הכללי. הבעיות שזיהינו הן:
א. מתן משקל יתר למחיר לצרכן מתוך כלל מטרות המדיניות, וריכוז המאמץ להשפיע עליו דרך שינוי במקטע החלב הגולמי, שחלקו במחיר הסופי לצרכן קטן.
ב. מתן משקל יתר ליתרונות לגודל כגורם המסביר את הפערים ביעילות הייצור וברווחיות החקלאים, וריכוז המאמץ להגברת היעילות באמצעות הגדלת יחידות הייצור.
ג. התעלמות מכך שתכנון הוא רכיב הכרחי לפעילות הענף.
ד. סתירה בין המדיניות הרשמית לדרך יישומה, ופגיעה ביציבות הענף כתוצאה משינויים רבים ותכופים באופן יישום המדיניות.
זה כמובן מאוד מתומצת. על כל אחת מהנקודות יש מה להרחיב גם מבחינת הנתונים והביסוס שלה וגם מהמסקנות שנגזרות ממנה".

תמיכות ממשלתיות לקיום הרפת המשפחתית

המסקנות שלך לאחר הכנת המחקר?
"הנייר כולל 14 תובנות ומסקנות שמתייחסות לענף החלב באופן ישיר ועוד 4 תובנות יותר כלליות שנוגעות לכל ענף החקלאות בישראל. לא נסקור כאן את כל הנקודות אבל כמה כן.
א . התכנון בענף – השאלה היא לא האם יהיה תכנון בענף החלב, אלא מי יתכנן: המדינה באמצעות רגולציה, החקלאים באמצעות קואופרטיב, או המחלבות באמצעות מחיר ואינטגרציה אנכית. ההסבר: מאפייני המוצר והענף מחייבים התאמה בין הייצור החקלאי לעיבוד התעשייתי. ההתאמה הזו, שמושגת באמצעות ויסות כמויות שמתבצע על ידי תכנון, היא רכיב מבני ויסודי בהתנהלות הענף.
ההתאמה יכולה להיעשות על ידי המדינה, המחלבות או החקלאים.
ב . צמצום המעורבות הממשלתית (דה-רגולציה) – צמצום המעורבות הממשלתית בענף עדיין יחייב תמיכה ממשלתית אלטרנטיבית לשמירה על יציבותו. ההסבר: השפעתה של דה-רגולציה בענף החלב תלויה במידה רבה ביכולת של המחלבות המקומיות לקחת חלק בסחר הבינלאומי. בהיעדר אפשרות ליצוא משמעותי (כמו בישראל), היקף הייצור קופא בטווח הקצר ומצטמצם בטווח הארוך. במצב זה, רפתות משפחתיות מצליחות להתקיים באמצעות תמיכות ממשלתיות, ומעורבות הממשלה בענף ממשיכה להיות מהותית, שכן הענף נקלע למשברים תכופים.
ג . פרישת חקלאים מהענף והגדלת יחידות הייצור – מדיניות ענפית המוכוונת להגדלת היעילות מחייבת השקעה בשיפור הניהול. השינוי המבני בענף, ובכלל זה התכנסות ליחידות ייצור גדולות, מתרחש מעצמו. התרומה של משתנה הגודל לרמת היעילות אינה מצדיקה את האצתו בכלל, ובענף החלב בפרט, הוא תהליך המתרחש בכל העולם ונגזר מההתפתחות הטכנולוגית. לדעתי, בגלל
שהוא מוסבר וניתן לחיזוי על ידי התיאוריה הכלכלית, נכון לקבל תהליך זה כחלק מההתפתחות הכלכלית. במחקרים שבחנו את הגורמים המשפיעים על היעילות ואת הקשר בין גודל הרפת ליעילות במקטע החקלאי בישראל, נמצא שהגורם הניהולי הוא המסביר העיקרי להבדלים ולא גודלן של הרפתות. מסקנה נובעת היא שאם שימור הרפת המשפחתית מוגדר כמטרה, זה מחייב להעניק לה תמיכה ייעודית ישירה, בדומה לנהוג בשוויץ לגבי הרפתות האלפיניות.
ד . תכנון כלכלי ופיזי מנקודת מבט כוללת – התוויית המדיניות הכוללת לענף צריכה לתת מענה גם להיבטים של התכנון הפיזי ולמנוע התנגשויות בין דרישות גופי התכנון והרגולציה השונים. הסבר: הדחיפה לרפת גדולה עומדת בניגוד לעמדת גופי התכנון הפיזי, ובמקרים רבים יוצרת מלכוד חוקי לחקלאי, שנדרש להגדיל את הרפת משיקולי יעילות כלכלית, אך אינו יכול לקבל היתרים להרחבתה
משיקולי תכנון פיזי.
ה . תרחישי פרישה וצמצום הענף – האומדן לקצב הפרישה, מי יפרוש ומתי בכל חלופה, צריך לשקלל גם את מאפייני קבלת ההחלטות ודרישות הרווחיות השונות ברפת
המשפחתית וברפת השיתופית. בלא התייחסות למשתנה זה יתקבל אומדן שגוי. הסבר: חלק ניכר מתרחישי הקיצון המצוירים לענף כוללים ירידת מחירים ושחיקת רווחים מואצות, שיביאו לפרישה רחבת-היקף של חקלאים. הנחת העבודה המקובלת היא, שרוב הפורשים יהיו מהמגזר המשפחתי, מכיוון שרבים מהמשקים שבו נמצאים, כבר היום, בשולי רווח נמוכים מאוד. עם זאת, ניתוח המבוסס על תפקידה של הרפת בסך כול התיק העסקי של המשק ועל מאפייני קבלת ההחלטות של הבעלים, מצביע על כך שייתכנו תרחישים שבהם תהיה יציאה משמעותית של רפתות שיתופיות מהענף".

הסרת מגבלות הייבוא עלול להביא לקריסת הענף
במהלך עבודתה על המחקר המקיף, בדקה שלומית גם את נתוני הפתיחה של הענף תוך התייחסות לבעיות הרלוונטיות ולסכנות המאיימות על הענף.

האם ביטול התכנון והמכסות יפגע בענף ויביא לקריסתו?
"אני רוצה להתחיל מהשאלה מה זה קריסת ענף. לדעתי, הגדרה למצב של קריסת הענף במקטע החקלאי צריכה להתבסס על היקף הענף ועל קצב צמצומו. מנקודת מבט צרכנית, קריסת המקטע החקלאי תביא למצב שבו רוב מוצרי החלב הניגר שיסופקו לאזרחי ישראל ייוצרו מאבקת חלב או ייובאו. לפי הניתוח שלנו ביטול התכנון הפרטני (משטר המכסות) לא צפוי להביא לקריסת הענף. מה שכן עלול להביא לקריסתו הוא הסרת כל המגבלות על היבוא. מהלך כזה יצור סיכון ממשי להמשך קיומו של ענף חלב משמעותי בישראל. אני אוסיף גם שחוק החלב במתכונתו הקיימת לא נותן מענה הולם לאיום זה. החוק דן בהיתרי יבוא שהשימוש בהם הופסק. ולמעשה היום לא נדרשת הסכמת החקלאים לשינוי המכס והדבר נתון באופן מוחלט להחלטת שר האוצר".

האם מדיניות הייבוא ההולכת וגדלה פוגעת בענף בישראל?
"אני רואה כמה בעיות עם מדיניות היבוא, הראשונה היא ההנחה שביטול ההגנות יביא אוטומטית לירידת המחיר לצרכן. יש מספיק עבודות על כך שזה לא חד ערכי ולא תמיד "מצליח" או "עובד". גם כאשר יש ירידת מחיר לצרכן, אנחנו יודעים שהיא מגלמת רק חלק מהקטנת העלות של היבואנים והסיטונאים. חלק נשאר אצלם מגדיל את הרווחיות שלהם. הבעיה השנייה היא שאלת התחרות ההוגנת. נכון להיום ישראל לא מתחשבת בתמיכות שמקבלים יצרני החלב במדינות המקור. התמיכה, בין שהיא ישירה ובין שהיא עקיפה, משפיעה על המחיר שבו יכול היצרן לייצא את תוצרתו וכמו שראינו באיחוד האירופי זה מרכיב משמעותי, שיכול להגיע ל- 40% מהכנסות החקלאים. היבט נוסף של התחרות ההוגנת הוא תנאי הגידול, רווחת בעלי החיים ונוהלי האיכות והבקרה. היבוא לישראל אינו מוגבל על ידי תקינה, בעוד שהחקלאים הישראלים כפופים לרגולציות רבות על איכות המוצר, איכות הסביבה, רווחת בעלי החיים ועוד. לרגולציות האלה יש השפעה לא מבוטלת על עלויות הייצור, והיצרנים בחלק ממדינות המקור בכלל אינם נדרשים ואינם עומדים בסטנדרטים הנדרשים בארץ".

 

מה הענף ואנשיו צריכים לעשות לקראת העתיד?
"אני לא בטוחה שיש לי תשובה טובה. אני חושבת שאולי צריך להתחיל מהכרה בעובדה שאין פתרון אחד פשוט. אם היה פתרון טוב, העונה על מטרות המדיניות (והצרכים של כל השחקנים בענף), מן הסתם הוא היה מיושם. מתוך ההבנה שיש יותר מדרך אחת להבטיח את המשך קיומו של ענף חלב בישראל, להגדיל יעילות, להעלות את רווחת הצרכנים ולקדם קיימות ורווחת בעלי החיים, במגוון יחידות ייצור בגדלים שונים ובפריסה גיאוגרפית מגוונת, צריך לבחון את החלופות באומץ ביושרה. ברור שלכל דרך יש יתרונות וחסרונות. אבל לא פחות חשוב לזכור שלהגדרת מטרות המדיניות, לקביעת סדרי העדיפויות ביניהן וכן להשקפת העולם יש חשיבות מרכזית בבחירת הדרך".

מה המתווה הראוי, הנכון, להבטחת ענף החלב בישראל?
"בהמשך ישיר לשאלה הקודמת, אני חושבת שלפני שמגדירים מתווה צריך לדבר על איך הוא נבנה ומה הוא כולל. מרכיב מרכזי במתווה הוא הגדרת תפקידו של הענף. נכון להיום, המדיניות מכוונת להשגת יותר מ-20 מטרות, שרובן מוגדרות בחוק החלב, וחלקן מתנגשות זו בזו. המציאות הזו מקשה על ניהול מושכל וקוהרנטי. בפועל, המדיניות מתמקדת ומקדמת כל פעם קבוצה אחת של מטרות, ואינה מכוונת לאופטימיזציה משותפת של כולן. אני חושבת שהמתווה צריך לעסוק גם בהיבט הצרכני. נכון להיום יותר מ- 10% מהאוכלוסייה לא צורכים חלב ומוצריו. החלק נמנע מצריכה ממנעים אידיאולוגיים, בין של שמירה על הסביבה ובין של רווחת בעלי חיים צפוי לגדול. דרישות הצרכנים שממשיכים לצרוך חלב לחקלאות מקיימת מתגברות. ובאותה נשימה יש לעסוק ולתת מענה להבטחת פרנסה בכבוד ופרישה בכבוד. ההתחדשות מחייבת כניסת דור חדש, והוא לא יכנס לענף בלי אופק. נקודה נוספת ולא פחות חשובה היא מתווה ארוך טווח שייצר וודאות ויציבות. אנחנו מדברים על ענף עתיר הון, עם תקופות החזר השקעה ארוכות. הסכם ארוך טווח הוא תנאי הכרחי להרחבת ההשקעות והפיתוח של הענף".

אבי דיכטר: "חוק ההסדרים כפי שנוסח, הכרחי לקיום החקלאות בארץ" – ראובן זלץ

משרד החקלאות ופיתוח הכפר חשף את התוכנית האסטרטגית למרחב הכפרי במציאות של המאה ה-21. עיקרי התוכנית פורטו לראשונה באירוע חגיגי שנערך באמצע חודש מרץ בסימן "אסטרטגיה וחדשנות במרחב הכפרי", במעמד שר החקלאות ופיתוח הכפר, אבי דיכטר, שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת וגורמים בכירים במשרדי ממשלה שותפים ובשלטון המקומי.

התוכנית האסטרטגית החדשה גובשה על ידי משרד החקלאות, על רקע מגמות הגידול באוכלוסייה, תוך שימת דגש על שמירת הצביון הייחודי של הכפר, לצד הטמעת חדשנות טכנולוגית, מיצוי היתרונות היחסיים הגלומים במרחב זה וקידום שיתופי פעולה אזוריים ומרחביים בין הכפר לבין העיר.

חייבים להחזיר את החקלאות למקומה הטבעי. דיכטר

דיכטר: "אין מדינת ישראל ללא חקלאות"
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אבי דיכטר, הציג בפתיחת הכנס את חזונו לעתיד המרחב הכפרי בישראל "עובדי משרד החקלאות עמלים על התוכנית האסטרטגית למרחב הכפרי החדש מזה שנים. זכיתי להיות שר החקלאות בנקודת הזמן הזו, שמאפשרת לי להביא את התוכנית הזו לידי מימוש. בעוד שב- 20 השנים האחרונות, אוכלוסיית ישראל גדלה בכ- 50%, כמות התוצרת החקלאית לא גדלה כלל. עם יד על הלב, אני
אומר בבטחה כי אם לא היינו מגישים את חוק ההסדרים כפי שנוסח, היינו לומדים על חקלאות ישראלית בשיעורי היסטוריה. כשנכנסתי לתפקיד, ביקשו שאהיה שר החקלאות ולא שר החקלאים. על זה אני אומר: 'אין מדינת ישראל בלי חקלאות, ואין חקלאות בלי חקלאים'. כשהגיל הממוצע של החקלאי הישראלי עומד על 62 , עלינו לפעול כדי להזין את החקלאות בכוח אדם צעיר, חדור מוטיבציה עם אוריינות טכנולוגית גבוהה. החדשנות בחקלאות היא המפתח לביטחון המזון הלאומי, וגם המפתח להצערת החקלאות. תחת שינויי האקלים, אין לנו פריווילגיה לנתק בין החדשנות לבין עתיד החקלאות. יש לנו פוד-טק ואגרו-טק מצוינים, אבל עלינו לחבר אותם לחקלאים.

להחזיר את החקלאות למקומה הטבעי
שר החקלאות דיכטר המשיך להציג את התוכנית ואמר: "כשעברתי על התוכנית האסטרטגית החשש הפך למוטיבציה. המרחב הכפרי והחקלאות יונקים זה מזה ומקיימים ביניהם סימביוזה. כדי לקדם את האחד, יש צורך בחיזוק האחר. זוהי מטרת התוכנית. להחזיר את החקלאות למקומה הטבעי כערך לאומי עליון. אירוע הזה היום הוא יריית הפתיחה לצעדים הפרקטיים למימוש התכנית האסטרטגית למרחב הכפרי. באמצעותה נקדם מדיניות, יחד עם משרדי ממשלה אחרים, שתחזיר את החקלאות להיות ערך לאומי. ייחודה של התוכנית האסטרטגית החדשנית היא בשיתוף פעולה רוחבי וראיה כוללת של המרחב הכפרי. מדינות רבות, בעיקר באירופה – איטליה, צרפת, אנגליה, וויילס, בולגריה ופינלנד, הצליחו בעשור האחרון לקדם תכנית אסטרטגית ולהגשים את ומטרותיה.
בישראל התוכנית מבוססת על שלושה קווי יסוד, פיתוח כלכלי, התחדשות כפרית וקיום שיתופי פעולה, מהם נגזרו 7 מיקודים שונים. המרכזיים שבהם: קידום כלכלה מקומית ותעסוקה איכותית וזמינה; התחדשות כפרית בדגש על חברה וקהילתיות למשיכת צעירים, הטמעת חדשנות ויזמות כמנועי צמיחה והתחדשות, עדכון ותיאום מדיניות התכנון. בהגדרה, המרחב הכפרי כולל את שטחי המועצות האזוריות ומועצות מקומיות קטנות. הישוב הכפרי, הוא יישוב חקלאי או יישוב כפרי הנכלל בתחום מועצה אזורית (קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב כפרי אחר) ומועצה מקומית המונה עד 5,000 תושבים. בישראל, קיימים כ-1,000 ישובים כפריים שכוללים כמיליון תושבים. אמנם שטחן של המועצות האזוריות מתפרס על כ- 85% משטחה של מדינת ישראל, אך 11% מהאוכלוסייה בלבד מתגוררים ביישובי המרחב הכפרי ששטחו מתפרס על שטחים חקלאיים ופתוחים.

ליאור שמחה – ברכת חג יציאת מצרים שלנו. דברים בשם אמרם משק הבקר 423

חג הפסח מסמן את היציאה שלנו מעבדות לחירות, לאחר שנים ארוכות של קשיים עבדות ודווקא בימים אלו, החג מקבל משמעות מיוחדת. לכל אחת ואחד יש את המצרים שלו וכולנו צריכים לעבור דרך כדי להשתחרר. אני מאוד מקווה שגם המדינה תעבור את המצרים שלה וביחד נעבור דרך ונמצא את הדרך המשותפת שלנו להמשיך ולבנות את הארץ המופלאה שלנו.
בימים שכאלה, נדמה כי עם ישראל גדול על מנהיגיו ולמרות שעדיין לא קם לנו כאן משה, צריך להיות אופטימיים ולהמשיך להאמין בנו, בישראלים, בציונות המתחדשת בארץ ישראל.
ענף החלב שלנו, ידע תקופות קשות אך ביחד, אנחנו נמשיך לייצר את החלב הטוב בעולם ולהוכיח, כל פעם מחדש, כי אין תחליף לתוצרת כחול לבן. זה המקום והזמן לאחל, מכל הלב,
לחקלאי ישראל ולאזרחי המדינה להגיע אל הארץ המובטחת של כל אחת ואחד מאיתנו
וכולי תקווה שהארץ תהיה זבת חלב ודבש.

חג שמח, בריאות
ופרנסה טובה
שלכם
ליאור שמחה מנכ"ל
התאחדות יצרני החלב בישראל

חוברת 423, דבר העורך – ראובן זלץ

שלום לכולם,
אנו עדים לוויכוחים המרים המתנהלים ברשתות החברתיות, בקבוצות הווטסאפ ובכל מקום אפשרי.
ישראל נקרעת בין שני מחנות, כשכל מחנה בטוח בצדקת דרכו ואמונתו. וכשחג הפסח כבר כאן והמילה חירות מקבלת משנה תוקף, הרי שאי אפשר שלא להתייחס לסערה ולמשבר העמוק שבה אנו נמצאים, כמדינה, כחברה וכן, גם כענף החלב היקר לכולנו כל כך.

יהיה מי שיאמר כי 'משק הבקר והחלב' הוא עיתון מקצועי נטו ודעותיו הפרטיות של העורך אינן חשובות או רלוונטיות לשיח המקצועי. מאוד יכול להיות שזה נכון ועדיין, ענף החלב, יצרני החלב, מושפעים ישירות מהמדיניות הכלכלית, חברתית של הממשלה ובלתי אפשרי להתנתק לחלוטין מהמצב, כי אחרת נחטא לאמת שלנו, כעיתון, כבני אדם, כישראלים שאכפת להם.
אין לי כוונה להיכנס לוויכוח הפוליטי, 'ביבי כן או לא', לטעמי הוויכוח הזה כבר לא רלוונטי. ובעקבות ההפגנות של החודשים האחרונים והפגנות התמיכה בימים האחרונים בממשלה, הרי
שזה יהיה מגוחך אם לא נתייחס לאירוע, אולי הדרמטי בתולדות ישראל מאז כינונה למדינה עצמאית. ולכן, לטעמי, הוויכוח היחיד החשוב הוא, באיזו מדינה נרצה לחיות, יהודית, ציונית,
חילונית ודמוקרטית, או מדינה משיחית, ימנית קיצונית, בסגנון הונגריה, פולין או חלילה אירן. אלו האופציות וזה הדיון. כעת כל אחד מאיתנו שיחשוב מה הוא מעדיף, האם את הפלנגות של
בן גביר וסמוטריץ, או מדינת חוק מתוקנת, ככה פשוט. האם להעדיף חוקים המכשירים עבריינים לכהונות שרים, או לחלופין, מינוי אנשים ראויים, נקיים לתפקידי מפתח. כי בסוף, כל החלטה
שנעשה, תשפיע גם על ענף החלב ועל חיינו.

פורום קהלת ומערכת המשפט
בואו נדבר על פורום קהלת, הפורום הימני קיצוני, השולט כעת במדיניות הכלכלית חברתית של ממשלת נתניהו (אנשיו מנהלים את המו"מ מטעם נתניהו בבית הנשיא) והממומן על ידי טייקונים
ימניים בארה"ב, לא מאמין בענף החלב, למשל. בתכל'ס, הוא בעד ייבוא, וכפועל יוצא, חיסול החקלאות הישראלית, חיסול מדינת הרווחה, חוקים שיגבילו את זכויותינו כאזרחים. הניסיונות
הציניים של הממשלה להציג את המאבק כאילו מדובר באזרחים סוג ב', מול טייסים ואנשי היי טק, הוא ניסיון נורא, הקורע אותנו, כחברה, לגזרים. אם יש אזרחים שווים יותר הרי שהם מתגוררים בהתנחלויות המתוקצבות במיליארדי שקלים בשנה, תקציבים שעיירות הפיתוח רק יכולים לחלום עליהם. חוץ מזה, ממתי טייסים ואנשי הייטק הפכו למילה נרדפת לקללה…? ישראל שלנו נמצאת במשבר חברתי, כלכלי, מדיני עמוק, ובפרוס עלינו חג החירות הרי שהמילה חופש מקבלת משמעות אחרת, רלוונטית יותר. גם מי שמסכים ל"רפורמה החוקתית" ולהשתלחות כנגד בג"צ, המוסד היחיד המגן על החלשים, מבין היטב כי זה לא ממש הסיפור כאן. די אם נביט בחוקים שעברו מאז כינון הממשלה הנוכחית ונבין כי הסיפור האמיתי, הגנה על נתניהו מפני נבצרות, חוק המתנות שלו ותקנות ותקציבים לו ולמשפחתו. כן, יש מה לשפר במערכת המשפט, עונשים כבדים יותר לאנסים, לרוצחים, לתוקפי נשים וילדים. עונשים כבדים לעברייני הטרור החקלאי, הגנבים העבריינים ההופכים את חיי החקלאי לסיוט מתמשך. חייבים להוסיף שופטים, דיינים, לקצר הליכים ומניעת עינויי דין. וכן, גם לפעול לשוויוניות בכל מערכת בחירת שופטים.
הליכוד נמצא בשלטון כבר למעלה מ- 40 שנה, הוא לא עשה דבר מכל אלה, אלא רק בשנים האחרונות החל לסמן את מערכת המשפט, לפני זה סימן את המשטרה, הפרקליטות, ככול שמשפט נתניהו נמשך. כל השינויים שהזכרתי, כלל אינם מוזכרים ב"רפורמה המשפטית" המתמקדת בפשטות, בשליטת פוליטיקאים על בית המשפט העליון, האם באמת זה מה שאנחנו רוצים? אין לנו ארץ אחרת, גם לא צבא אחר וגם לא בית משפט אחר, כיום בית המשפט העליון של ישראל, הוא דוגמא ומופת בעולם כולו, כן צריך ואפשר לשנות, אך אסור לשפוך את התינוק עם המים. פשוט אסור!

ים השיבולים. תחילת עונת הקציר. צילומים ר. זלץ

גיליון פסח
והנה אתם מעיינים כעת בגיליון חג הפסח שלנו, גיליון עדכני, חדשותי, המביא המתרחש בענף שלנו מכל הזוויות, הדעות. מחקרים מעמיקים, פרויקט כביש 90 שהגיע לקצה הדרך. רפת חדשה בקיבוץ כרמים, ראיון נרחב עם עורכת עבודת מחקר מקיפה על ענף החלב הישראלי. תחילת עונת הקציר, ראיון עם מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה, דיווח מהשטח על הקשיים עקב הגשמים ותחזית לעונה שבפתח. אנחנו ב'משק הבקר והחלב' עושים כמיטב יכולתנו להביא לכם את הקולות, התמונות ואת מיטב המחקרים החדשים הנוגעים בענף שלנו. ולסיום, זה המקום לברך, שנדע לצאת ממצרים ולמצוא את הדרך, כל אחת ואחד מאיתנו, אל החופש. חג שמח, בריאות, פרנסה טובה ושהאור יכבה את החושך. החקלאים, הרפתנים, כולם ציונים, אוהבי ארץ ישראל, מי יתן שגם בחג הבא, נחגוג כבני חורין ובענף המתפתח, גדל, משתבח ומקבל את המקום הראוי לו, בישראל. הלוואי אמן.
חג שמח!

שלכם ובשבילכם,
עורך המגזין, ראובן זלץ
050-5518827
meshekhabakar@gmail.com

תמיד נזכור את מצרים, תמיד נסתכל לירושלים

 

תמיד נזכור את מצרים, תמיד נסתכל לירושלים.

השנה נחגוג את חג הפסח באווירה שונה משנים עברו. נשב מסביב לשולחן הסדר עם המשפחה הגרעינית שלנו, נקרא בהגדה ונרים כוסית לחיים, אולם ברקע בוודאי יהדהדו האתגרים העצומים עמם מתמודדת החברה הישראלית בחודשים האחרונים.

אכן, מצבה של החברה הישראלית מדיר שינה מעינינו. הוא שואב אותנו ברוח החג לקשיים העצומים שעבר עמנו כדי להגיע לארץ המובטחת, להיות בני חורין ולחיות במדינה דמוקרטית.  אותם קשיים, שהחלו עם נדודי בני ישראל במדבר עם יציאתם ממצרים ומסעם לאורך ארבעים שנים בכדי להשיל מעצמם את עול העבדות.

והנה, גם ממרחק של אלפי שנים, עומדת שאלת החירות לנגד עינינו: האם מדובר באותה חירות פרט משיחית כמו זו שמוביל פורום קהלת? חירות פרט שהיא סוג של אמונה דתית, איש איש לדרכו, תוך ריסוק הפרטת כל הערכים אשר עיצבו את חיי העם היושב בציון, בדרכו מתקומה למדינה עצמאית חזקה, ריסוק של ממש של מגילת העצמאות.

כאן, עומדת השאלה המרכזית: באיזו מדינה אנחנו רוצים לחיות? לאורך שנים התרענו בכל עת על הפעולות של ארגוני ימין קיצוני והשלכותיהן ההרסניות.  התרענו כי פתיחת השוק לייבוא פרוע יביא דווקא לעליית מחירים וכלל ועיקר לא יתרום למאבק ביוקר המחייה. וצדקנו.

התרענו כי הפערים בחברה הישראלית רק יתעצמו וכי היבואנים והרשתות רק "יחגגו" על חשבון הציבור. וצדקנו. התרענו כי התפיסה הליברטנית הקיצונית, בחסות ערמות של דולרים נסתרות מהעין, יסדקו את חוסנו של הסקטור היצרני בישראל. וצדקנו. התרענו כי הפערים בחברה הישראל  רק יתעצמו. וצדקנו.

על רקע המציאות הכאוטית, נוכל עדיין למצוא נקודת אור בוהקת והיא התיישבות העובדת, ובמיוחד הסקטור החקלאי. קהילה של אחים לאחים, חילוניים ודתיים, אשכנזים וספרדים, מושבניקים וקיבוצניקים, צעירים וותיקים, החולקים את אהבת המדינה והחקלאות מעל לכל השקפה או עמדה פוליטית. היודעים למצוא את המאחד והמשותף, להיות מגדלור מוסרי לכלל הציבור המאיר את הבסיס לחברה צודקת ומכילה: סולידריות, ערבות הדדית ושותפות.

עלינו להרים את הראש, ולהיות מודל לחיקוי עבור כל מי שישראל יקרה לו. אנשי אדמה ערכיים וצנועים, שבחרו דווקא באזורי בפריפריה והגבולות, באזורים המאתגרים ביותר, לגדל בזיעת אפיים תוצרת חקלאית מזינה, שהיא המובילה והאיכותית בעולם. לדאוג לביטחון המזון לאורך כל השנה, תוך ויתורים אישיים מפליגים, שמעטים היו מסכימים לשאת אותם. הם כן מסכימים להיות שם במשקי החלב, 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה, בחום ובקור, בכל עת ותנאי.

קוראים לזה שליחות ציונית, העוברת מדור לדור, בגאווה ובנחישות, מתוך אחריות לאומית ורגישות חברתית. כל מבוקשנו הוא חירות. חירות בעבודתנו החקלאית וביכולתנו להתפרנס בכבוד רחמנא ליצלן, במסגרת שוק מאורגן ומתוכנן, בכדי להבטיח אספקה שוטפת של תוצרת חקלאית לכלל אזרחי ישראל.

אמרנו שוק מאורגן ומתוכנן? ימים מורכבים וקשים לפנינו. החלשת מערכת המשפט היא רק ההתחלה. זה עלול להגיע גם לכרסום נוסף בסקטור הציבורי, כמו למשל להחלשת הרפואה הציבורית, החינוך הממלכתי והתעשייה הישראלית, החלשת החברה הישראלית ופתיחת מעמדות כלכליות הרסניות. כמעט לכל תחום במציאות חיינו. על-כן, מה שברור הוא, כי מחובתנו לתמוך בהידברות ובהגעה להסכמות רחבות של החברה הישראלית בשלמותה, ומנגד אסור לנו בתכלית האיסור לתת יד להמשך פעולות דורסניות והרסניות.

אחרי הכול, תמיד נזכור את מצרים, אולם גם נתסכל תמיד לירושלים. נזכור את המסע הארוך והעיקש שעברו אבותינו במדבר. נזכור אותו לעד בכפות הרגלים ובידיים העובדות. לא נשכח ובמקביל נשיל מעצמנו את "המצרים" שלנו, של הזרמים הקיצוניים, החולקים את אותו חזון הרס הדמוקרטיה וערך השוויון בישראל.

מסענו ממשיך. הוא ממשיך באמונה מלאה בשליחותנו למען עתיד החקלאות בישראל, למען צביונה של המדינה שאנחנו כל-כך אוהבים.

חג שמח, חברים.

 

כל אדם צריך מצרים – אמנון ריבק

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִהְיֶה לוֹ

אֵיזוֹ מִצְרַיִם,

לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְּמוֹ מִתּוֹכָה

בְּיָד חֲזָקָה,

אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם.

 

כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,

וּנְחָמָה, והַבְטָחָה, וְהַצָּלָה,

שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם.

כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה

אַחַת,

שְׁתֵהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם.

אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף

כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף.

 

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִהְיֶה לוֹ

אֵיזוֹ מִצְרַיִם,

לִגְאוֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָּה מִבֵּית עֲבָדִים,

לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,

לִצְעוֹד הַיְשֵׁר אֶל תוֹך הַמָּיִם,

לִרְאוֹתָם נִפְתָחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים.

כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף,

לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף,

כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדָקֵףְ.    

 

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִהְיֶה לוֹ

אֵיזוֹ מִצְרַיִם.

וִירוּשָׁלָיִם,

וּמַסָּע אָרוֹך אֶחָד,

לִזְכּוֹר אוֹתוֹ לָעַד

בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.

לירון תמיר: "היבוא פוגע בפוטנציאל הצמיחה של הענף" – ראובן זלץ

שנת 2022 הסתיימה בצל המלחמה באוקראינה והעליה החדה במחירי המזון. לירון תמיד, כלכלן מועצת החלב והאיש על המספרים, מסכם את השנה שעברה, מדבר על ההסכם מול הממשלה ותחזית ל 2023

אין ספק כי שנת 2022 תיזכר כשנת המלחמה באוקראינה, שעדיין לא הסתיימה. המלחמה בהמשך למגפת הקורונה השפיעה בצורה חדה וקשה על מחירי המזון בעולם כולו. החדשות הטובות, המחירים העולמיים של הגרעינים צפויים לרדת ובנתונים האחרונים מהעולם כבר רואים את
תחילת המגמה, יחד עם זאת, המרווחים ימשיכו להישחק גם בשנת 2023 .

תעשה לנו סדר ביישום הסכם מול הממשלה?
"באוגוסט 22 נחתם הסכם החלב (סיכום בין משרידי באישור נציגי המגדלים ומועצת החלב) האחרון שכלל מספר סעיפים.
הראשון מיתון התייקרות מוצרים לצריכה המפוקחים שהייתה אמורה להיות כ- 10 אחוז ואף יותר ובסופו של יום ההתייקרות עמדה על 4.9 אחוז בלבד.
ב – הסכמה כי מחודש מאי 2023 מנגנון עדכון המחירים לצרכן יהיה אוטומטי ולא תידרש חתימת שרים. צו בנוסח זה כבר יצא יחד עם הצו על ההתייקרות שהייתה בספטמבר 22 .
ג – הגדלת החשיפה למוצרי חלב מייבוא, לאחרונה חתם שר האוצר על הרחבת סל המוצרים אותם ניתן לייבא ללא מכס. המכס על גבינת ומוצרלה טרייה ולצרכן ירד לאפס, המכס על גבינות שמנות למריחה יירד בשתי פעימות לאפס, והמכס למוצרלה לתעשייה יירד תוך 5 שנים לאפס.
מוצרים אלה מצטרפים לגבינות מתחת לחמישה אחוז שומן, חמאה ותוצרת ניגרת (יוגורטים ומעדנים) שעליהם הוסר המכס לאחר הסכם ינואר 21 . כמו כן סוכם להרחיב את המכסות הפטורות ממכס לגבינות קשות וזאת בצמוד לעליית הצריכה הכוללת. חלק זה עדיין לא יושם
והוא יבוא לידי ביטוי החל מ- 2024, נכון לעכשיו, המכסות הפטורות ממכס לגבינות הם כ 12- אלף טון בשנה וזאת בנוסף למכסות פטורות במסגרת הסכמים בילטרליים בהיקף של כ- 2000 טון.
ד- שחיקת מחיר המטרה, תהיה הורדה של מחיר המטרה בהיקף של 2.15 אגורות לליטר במשך 4 רבעונים, וקביעת מחיר המטרה על סמך רפתות מעל 800 אלף ליטרים (כיום זה מעל 700 אלף ליטרים) סעיף זה שקול להפחתה של כ 1.5- אגורות לליטר. יישום סעיפי שחיקת המחיר כרוך בתיקוני חקיקה, תזכיר חוק ליישום סעיף זה, יצא לדרך.
ה- וכמובן הסעיף שבעיני הוא מהחשובים בהסכם, הארכת מנגנון מחיר המטרה עד לסוף 2025 ".

שאלה של אידיוט, לא פשוט יותר להוריד מע"מ על תוצרת כחול לבן ולהעדיף את החקלאות הישראלית?
"אחד הכלים האפקטיביים להורדת יוקר המחיה והוזלת מוצרי צריכה לרבות מוצרי חלב, הוא ללא ספק הורדת המע"מ, באיחוד האירופי ובמדינות נוספות ב- OECD יש מע"מ דיפרנציאלי כך שהמע"מ על מוצרי חלב נמוך מהמע"מ הכללי ונמוך מהמע"מ בישראל. ההיתכנות למדיניות כזו בישראל נמוכה לאור התנגדויות של גורמים מקצועיים, השפעות רוחב ועלות גבוהה מאד למימון המהלך".

האוצר ממשיך לפתוח את השוק לייבוא?
"אין ספק שהגידול בייבוא פוגע בפוטנציאל הצמיחה של הייצור המקומי. להערכתי הלחצים על הגדלת החשיפה לייבוא עד כדי ביטול המכסים, יימשכו. נכון לעכשיו מתווה הפחתת המכסים הוא עד סוף 2025 ואני רוצה להאמין שהממשלה תעמוד בהסכם זה ולא תבצע מחטפים. יחד עם הורדת חסמי המכס על מוצרי חלב, אנו רואים הורדת חסמים אחרים (תקינה, רישוי) האמורים להקל על היבואנים ואנו חוששים ממגמה זו, העלולה להביא ליבוא של מוצרים פחות בטוחים מהתוצרת המקומית".

איך הסתיימה 2022 ?
"ייצור החלב בקר ב 2022- עמד על 1,555 מיליון ליטר וזאת בדיוק בהתאם לתכנון ובכ- 15 מיליון ליטר יותר משנת 2021 . באשר למחיר המטרה הממוצע עמד על כ- 2.26 שקלים לליטר לעומת 2.05 שקלים לליטר בשנת 2021 ובממוצע התייקר בכ- 10 אחוז לאורך שנת 2022 . אם משווים את מחירי דצמבר 22 לעומת 21 ההתייקרות היא של 16 אחוזים. ההתייקרות נובעת ברובה מעליית מחירי המזון להאבסת הבקר, מדובר בעליה עולמית, בין השאר המלחמה באוקראינה שהשפיעה על היצע הגרעינים הגלובאלי".

תחזית לשנה הנוכחית 2023 ?
"מבחינת ייצור החלב, וועדת התכנון המליצה לצמצם את הייצור בכ- 20 מיליון ליטרים, לא יהיה צמצום במכסות אלא שינויים על תשלום חלב עודף, הורדת הרצועה לחלב עודף א' מ-5 אחוז ל- 3 אחוז. לגבי מחיר המטרה, בינואר הוחל סקר 2021 עם החלת הסקר שונו נורמות הרכיבים, שומן וחלבון והועלו. שינוי זה שקול לשחיקה של 5 אגורות לליטר. יחד עם זאת, יישום הסקר הביא לעליה נומינלית של כ- 2.8 אגורות. כלומר, באופן ריאלי המחיר ירד בכ- 2.2 אגורות. בהמשך השנה עם יישום ההסכם, צפויה שחיקה נוספת. להערכתנו, במהלך השנה המחירים העולמים של הגרעינים יירדו, ירידה זו תבוא לידי ביטוי במחירי המטרה".

רווחיות הענף ממשיכה להישחק עד מתי?
"כן, מנגנון מחיר המטרה מבוסס על סקרים כאשר בסקר אומדים את עלות הייצור הממוצעת והיא זו המהווה בסיס למחיר המטרה. שנת 2023 היא שנת סקר וממצאי הסקר ישמשו בסיס למחיר המטרה בשנת 2025 ואם ההסכם יוארך גם בשנת 2026 . הלחצים על מחיר המטרה יימשכו ורפתות יצטרכו או להתייעל או לצאת מהענף. למעשה תהליך סגירת רפתות ויציאה מהענף נמצא איתנו לאורך שנים והוא בין השאר הוכחה לשחיקת הרווחיות בעיקר של הרפתות הקטנות. אם כי שחיקת הרווחיות היא לא הסיבה היחידה לסגירת רפתות, סיבות נוספות הן, כוח אדם, דור המשך ועוד".

משק הבקר והחלב, חוברת 423, פסח התשפ"ג


לקריאת החוברת | להורדת החוברת

דבר העורךפורום קהלת ומערכת המשפט | גליון פסח – ראובן זלץ
דברים בשם אומרם – ברכת חג, יציאת מצרים שלנו – ליאור שמחה

חקלאות ישראלית
אבי דיכטר: "חוק ההסדרים כפי שנוסח, הכרחי לקיום החקלאות בארץ" – ראובן זלץ
שלומית ארבל: "ענף החלב חייב מדיניות כוללת ולטווח ארוך" – ראובן זלץ

הזנה – דיוויד לוי – מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה: "השנה יהיה איחור בקציר התחמיץ והשחתות" – ראובן זלץ

חקלאות ישראלית – ד"ר לירון אמדור: "חייבים להתחיל לתכנן ולגדל תירס וסויה בישראל" – ראובן זלץ

טור אישי – האתגר עוד לפנינו – ארנון אושרי
סיור ברפת קיבוצית – ברוכה הבאה, רפת כרמים – ראובן זלץ
טרור חקלאי – מכת מדינה: 73% מהחקלאים מעידים שחוו ניסיון פרוטקשן – ראובן זלץ

כנס יצרנים שטראוס 2023

גדי פריידקס, מנהל אספקת החלב בחברת שטראוס: "רואים חשיבות עצומה באיכות ובטיחות החלב שלנו" – ראובן זלץ
הוקרה ופרידה-  רפתות מצטיינות ל 2022- ראובן זלץ
ישראל בליט איש החלב של שטראוס –  ראובן זלץ
רפתות מצטיינות שטראוס – רפת משותפת עמק הקורן (מגזר קיבוצי) – ראובן זלץ

הזנה – בחינת השפעת כיסוי תחמיץ בעזרת יריעות ניילון אטומות לחמצן על איכות תחמיץ חיטה – יואב שעני, עירא פלך, תומר רענן

ממשק – מיהול שפכים במי השקיה כאלטרנטיבת פיזור שפכי רפתות ומתקני ביוגז – ד"ר איתמר נדב

צינון – הגנה מפני קרינת שמש ישירה ועקיפה גורם חשוב עבור פרות חלב קיץ – ישראל פלמנבאום

רפתות כביש 90 – חלק אחרון פרויקט דרכים מיוחד – כתיבה וצילום: ראובן זלץ
רפת קיבוץ גלגל
רפת קיבוץ קליה
שותפות רפת חלב עידן
רפת מושב פארן
שותפות רפת פארן
רפת קיבוץ גרופית
רפת קיבוץ אליפז
רפת קיבוץ סמר
רפת קיבוץ יוטבתה
רם סרוגו מנכ"ל מחלבת יוטבתה: "על כל ליטר חלב אנחנו משקיעים יותר"

דוד בן עוזיאל: "הרפת הישראלית, המטופחת ביותר בעולם" – ראובן זלץ

בימים הקרובים, יסיים דוד בן עוזיאל את עבודתו בהתאחדות יצרני החלב וייצא לגמלאות. בכך ייחתם פרק ארוך ומפואר של עבודת שטח לאורך 27 שנים שבהן הטביע דוד את חותמו בתחום טיפוח רפת החלב כמו גם בתחומים רבים נוספים.
דוד: "רפת החלב הישראלית התפתחה רבות לאורך השנים וחובה שהמגמה הזו תמשך גם בעתיד". ראיון אחרון ופרידה, או שבעצם לא…

דוד בן עוזיאל נולד ב 1953 , להורים ילידי הארץ, עוד מגיל צעיר התעניין וגידל בעלי חיים. דוד "תמיד משך אותי תחום בעלי החיים תמיד גידלתי ציפורים ודגים ואף ניסיתי לזווג בין מינים שונים" מחייך דוד. בשנת 1972 התגייס ל"חרוב", ושירת בעיקר בבקעת הירדן. כשפרצה מלחמת יום כיפור השתתף בקרבות המרים באזור תעלת סואץ. לאחר מלחמת יום כיפור יצא דוד לקורס קצינים והשתחרר בדרגת רב סרן. תפקיד שדה האחרון שלו היה מ"פ. במילואים שירת כמפקד יחידה לאיתור נעדרים. לאחר השחרור התחתן עם אורלי והתגורר בקיבוץ צאלים. שם נולדו ילדיהם. דוד עבד ברפת הקיבוצית "רפת טובה, וכל היסודות לעבודה נכונה בענף, נרכשו שם. עבדתי במגוון תפקידים וללא ספק זאת הייתה תקופה יפה ומרתקת".
בשנת 81 עבר הזוג עם שני ילדיו למושב הבונים. לזוג 2 ילדים וחמישה נכדים. במושב הבונים ניהל דוד את הרפת עד לשנת 1996 . דוד: "רפת הבונים היא רפת מצוינת ואני זוכר כי כבר אז השתמשתי בדוחות הגנטיים שהחלו להיות מופקים בספר העדר לצורך שידוך וסלקציה. יכול להיות שחלק מההצלחה של הרפת כיום טמונה בגנים שנזרעו אז.

איש שטח. דוד

מתי הגעת להתאחדות?
"מיד לאחר ניהול רפת הבונים, בשנת 96 ' התפרסם מכרז בהתאחדות, שמחפשים שופט בקר ומדריך לנושא טיפוח העדר. ניגשתי למכרז והתקבלתי ומאז אני כאן, ההתאחדות היא כמו בית שני עבורי ". דוד עובד כבר שנים כשופט בקר וכמדריך נעה מאז החלה לפעול ברפתות ומשלב בין התפקידים הללו. בשנים הראשונות עסקנו בעיקר בהכנסת רפתות לתכנת "נעה" ובהטמעתה בשטח. בהמשך אופיינו ופותחו רכיבים נוספים ורבים לבקשת הרפתנים ואנשי מקצוע מתחומים שונים. בין היתר פותחה "נטע" שהיא תת מערכת בתוך נעה שמאפשרת מעקב וקביעת מדיניות ומאפיינים גנטיים של העדר. ונותנת לרפתן את כל המידע הגנטי על הרפת שלו שקיים בספר העדר. בהקשר זה שהיא משולבת בתכנת הניהול היא ייחודית בעולם".

תאר את העבודה כשופט בקר?
"המטרה העיקרית של השיפוט היא לאפיין את התכונות הגופניות שמורישים הפרים לבנותיהן. ישנן 17 תכונות שונות המתחלקות ל 3- חלקים עיקריים, מבנה גוף ואגן (קשור לאופן ההמלטה) רגלים (קשור להישרדות) מבנה העטין (קשור בעיקר לעבודת החליבה אך גם לבריאות העטין, תאים סומטיים וכו') בנוסף נשפטות גם עתודות העשויות להיות אימהות לפרים שיזריעו בעתיד. השיפוט שלהן, נלקח בחשבון ע"י ועדת טיפוח שמורכבת מרפתנים ואנשי מקצוע כאשר מחליטים באם לקחת מהן עגל לרבייה או שלא". במשך השנים מבנה הגוף והעטין של הפרות שופר לאין שיעור, ותיקי הענף ודאי זוכרים כיצד נראו בנותיהם של הפרים דאז כגון גיוס, פצפון, גופי. כיום כמעט ואין זכר לפרות עם מבנה גוף ועטין כמו אז. זאת למרות העובדה שהשיפוט הגופני אינו מרכיב באינדקס שמשקלל את הערך של הפרים. הסיבה לשיפור נעוצה בחשיבות שוועדת טיפוח מיחסת לשיפוט. הן ע"י בחירת פרים לעתודות שמהן ייצרו את דור הפרים הבא שיזריע את העדר והן ע"י הרפתנים שעושים שימוש מושכל בלוח הפרים. ישנה הקפדה מרבית ששיפוט בנות הפרים יהיה טוב וזאת במקביל ליצרנות איכותית וטובה".

למעלה מ 90- אלף פרות נבדקו על ידו. דוד. צילום ראובן זלץ

ואיך העבודה היום יומית?
"זו עבודת שטח, הנעשית ברפתות באופן שיטתי ובהתמדה וכוללת כמעט את כל הרפתות ברחבי הארץ. אנחנו אוספים את נתוני הפרות שמנותחים בספר העדר. ניתוח בסיס נתונים רחב מאפשר מידע על הפרים שהם אבות הפרות. המידע הזה עובר לשיאון שמפיקה את לוחות הפרים וכמובן עובר לרפתנים. העבודה נעשית לאורך השנים באותן שיטות, כך שבסיס הנתונים מאפשר השוואה, זה אחד הפרמטרים שהופך את הטיפוח למהימן ומוצלח. ספר העדר זה הכלי האמין והמקצועי ביותר לרפתן וכל הנתונים שאנחנו אוספים מגיעים לאפרים עזרא, מנהל ספר העדר ומנותחים על ידו. שיטת האיסוף השתכללה עם הזמן בעיקר במובן הדיגיטלי. עד היום עברו תחת עיני קרוב ל 90- אלף פרות שמשמעותן בחינה מדוקדקת של כל אחת מהתכונות הרלוונטיות".

תוכנת נעה והתגייסות לפרויקטים נוספים
לאורך השנים ובין מבחני הפרים ליווה דוד באופן צמוד עשרות רפתות, בעיקר בהיבט הגנטי התאמת פרים ושידוכם לפרות, וזאת במטרה להביא את הדורות הבאים ליעדי ביצוע גבוהים. דוד היה שותף בחלק מהאפיונים בתוכנת נעה, דוד "זה אולי מצחיק לומר אך קשה להבין איך ניהלנו רפת פעם בלי נעה". הוא היה גם שותף בארגון תערוכות בקר שהרפתנים מאד אהבו אותן "לצערי הן כבר לא מתקיימות בגלל מגבלות ווטרינריות". דוד זכה לארגן את תערוכת הבקר הגדולה שהייתה במקווה ישראל כאשר המכסה הארצית חצתה את רף מיליארד ליטר לשנה, רפול היה אז שר החקלאות בזמן התערוכה רפול לא התבייש הפשיל שרוולים והשתתף בתחרות חליבה ידנית של אחת מהפרות זה אולי סימבול ליחס הממשלה לרפתנים אז לעומת היום. כיום ומאז 2018 עומדים על כ-מיליארד וחצי ליטר לשנה והמיכסה הארצית לא עולה וזאת למרות הגידול באוכלוסייה.
בתחילת שנות ה 2000- אירעה הרעלת בוטוליזם קשה שפגעה בעשרות רפתות באזור באר טוביה. דוד היה מהמשקמים של רפתות אלה. דוד נזכר באירוע "מה שעשינו בעצם היה בדיקת התאמה ידנית של פרות שרפתות מכל רחבי הארץ שלחו למשקים שנפגעו ואת יכולתן להמשיך את דרכן ברפת אחרת. ערבות הדדית הייתה תמיד בין הרפתנים משני המגזרים וחובה שכך תמשיך. במשך הזמן הרפתות שנפגעו שוקמו, חלקן נסגרו. כתוצאה מכך, ומאז אותו אירוע פיתחנו באתר "רשת החלב" רכיב חדש הנקרא "כיכר הבקר". בעזרת מערכת זו, כל רפתן הרוצה למכור או לקנות פרות או עגלות, שולח למערכת את מספר ספר העדר של הפרה והמערכת שולפת את כל הנתונים הרלוונטיים מתוך מאגר הנתונים של ספר העדר. ומציגה אותם על המסך באופן ברור ושקוף עבור הקונים והמוכרים". אירוע נוסף שלדוד היה חלק נכבד בו היה ההרעלה ברפת איל "לפני כמעט שני עשורים היתה הרעלה בשוגג ברפת איל שבמהלכה מתו יותר ממחצית הפרות ואני הייתי ממשקמי הרפת. באותה תקופה רפת מבקיעים נסגרה ואז בחרתי מתוך הרפת הזו את עילית הפרות שבלטו בביצועיהן והעברתי אותן לרפת אייל. כיום ובמשך שנים
לשמחתי רפת אייל מצטיינת בביצועיה".

טיפוח הרפת הישראלית ביחס לעולם?
"הודות לספר העדר ולאופן הריכוזי בה נאספים הנתונים הרפת בישראל היא הרפת עם מסד נתונים המהימן ביותר בעולם וזה מאפשר שליטה בקרה והכוונה של יעדי הטיפוח בהתאם לצרכים. כל עוד בחמישים הפרים הראשונים המדורגים על ידי האינטרבול, (ארגון גג המקבל את כל נתוני הפרים מכל העולם ומדרג אותם לפי מדינת המטרה ששותפה בארגון) אנחנו מופיעים עם כמה פרים אז אנחנו משיגים את המטרה ובעלי יכולת להתחרות עם שאר העולם".

היית גם המוביל של פרויקט "דור ההמשך" שילוב תלמידי בתי הספר החקלאיים בענף
"כן, נכון, לדעתי פרויקט חשוב מאוד, זה היה ניסיון שילוב דור ההמשך בבתי הספר החקלאיים שלמדו במגמת רפת. הדבר החל מתוך צורך והבנה כי אנו חייבים לטפח ולהשקיע בדור המשך צעיר לרפתנים שהולכים ומתבגרים. עשינו את זה במשך 3 שנים רצופות במתכונת של הכנס בירושלים והדבר נחל הצלחה רבה. למסגרת הזו היו שותפים 7 בתי ספר ובשיא השתתפו בפרויקט למעלה מ 100- תלמידים. לקורס הבאנו מרצים שונים מהענף שנתנו לתלמידים מידע מעשיר ומעניין על רפת החלב הישראלית. לצערי העניין נפסק מטעמי ביורוקרטיה ותקציב".

שימשת גם כבורר לחלוקת עדרים בין שותפים ברפתות משפחתיות שהתפרקו?
"נכון, חילקתי את העדרים בצורה כזו שאף צד לא יקופח, בהתאם לגודל המכסה של כל אחד מהשותפים. זה היה מאתגר מורכב ומעניין אך ניראה שצלחתי אותו בהצלחה".

דוד גם שימש כיו"ר וועד עובדי ההתאחדות במשך עשר שנים רצופות, בתקופתם של מאיר בראון ויעקב בכר. במהלך התקופה הזו הביא דוד לראשונה, חתימה על הסכם עבודה קיבוצי שלא היה קיים קודם. ההסכם שיפר וקיבע את תנאי ההעסקתם של עובדי ההתאחדות והכניסם תחת קורת גג מאחדת.

איך אתה רואה את הענף היום?
"הענף נמצא באיום מתמיד כבר הרבה שנים, האיום מגיע מכמה כיוונים: חוסר הבנה של הממשלה בחשיבות חקלאות כחול לבן במיוחד ביישובי הפריפריה. חוסר המודעות שאם לא יהיו שטחים ירוקים תהיה השתלטות לא רצויה עליהם, פתיחה של היבוא עם בקרה מועטה או שכלל אינה קיימת לטובת תוצרת מיובאת שמסובסדת ע"י ממשלות בחו"ל, שחיקה במחיר המטרה, אי הגדלה של מכסות הייצור למרות הגידול באוכלוסייה, התבגרות הרפתנים ומחסור בכוח אדם, אי כניסה של צעירים שרואים בענף מקצוע לחיים, מגבלות על כח עזר מחו"ל. מגבלות איכות הסביבה שדורשת השקעות מרובות ועוד כהנה וכהנה. אני רוצה להיות אופטימי ולקוות שהענף ישרוד את התקופות האלה ואף ימשיך לצמוח". היישום של המילה ציונות תפתור את כל הבעיות שצוינו לעיל. נראה היום שהערך "ציונות" היא מילה שממעטים להשתמש בה, או שהיא מפורשת אחרת מהבנתנו".

ולסיום מה התוכניות לשנים הבאות?
דוד מחייך "שאלה קשה, אני חושב שאשאר חלקית בענף בצורה כזו או אחרת, אני מאוד אוהב את הענף הזה, יש לי קשר ארוך שנים עם הרבה רפתנים עם חלקם ברמה של חברות קרובה. ישנן רעיונות נוספים שישומן נבדק כעת. מה שבטוח, אני סקיפר וכעת יהיה לי זמן לצאת לים ולשוט הרבה יותר כי זו אהבה גדולה שלי. וכמובן שיהיה לי זמן איכות רב יותר לילדים ולנכדים".

השתתפות בצער – אלון ברנר ז"ל

משפחת יצרני החלב בישראל מרכינה ראש על מותו הטרגי של חברנו אלון ברנר ז"ל מקיבוץ מזרע.
אלון קיפח את חיו בעבודתו ברפת, איש אדמה וערכים,
לפני כשנה תרם את כלייתו לרופא הקיבוץ.
אלון תמיד ראה בנתינה כדרך חיים.

תנחומנו הכנים למשפחת ברנר ולקהילת מזרע

אלון ברנר ז"ל