מושב פארן, עלה לקרקע בשנת 73 , כ- 130 משפחות, מושב הנחשב כיציב מהבחינה הכלכלית שחלק גדול מהמשפחות עדיין המתפרנסות בעיקר מחקלאות, ירקות, פרחים, מטעי תמרים וכמה רפתות כולל רפת אחת גדולה של כמה מכסות. פעם, בתקופה שבה חקלאות לא היתה מילה גסה, נהנה מושב פארן משפע כלכלי, היום, המאבק לקיום והישרדות כלכלי הוא כמעט יום יומי.
רפת בוצ'ני ורפת שחר, זוהי רפת בעלת 2 מכסות, הנחלבות במכון אחד, 2 חליבות ביום, מרכז מזון באר טוביה, שחר יהודה נשוי לאפרת, לזוג 4 ילדים, המשפחה הגיע לפארן בשנת 2001 . יהודה "זה מעבר שבא מבחירה ולא מכורח". ליהודה יש מטע מנגו בחממות, ענף חדש ומתפתח ורפת בעלת בעל מכסה של 1.250 לשנה ורפת בוצ'ני מכסה של 750 אלף ליטר לשנה. מכון שדירת דג של scr שני עובדים זרים, חלב כשר למהדרין, משווק כמובן ליוטבתה. שחר "יש מחשבה להגדיל את המכון, נראה מה יהיה".
איך התגלגלת לרפת?
"בזמנו הודיעו לי שאני יכול לקבל מכסה, אז הלכתי על זה ללא היסוס ואין בי שום חרטות על המעשה. אני איש עסקים, עדיין לא הפסדתי ברפת, אפשר להרוויח, רק צריך לדעת איך לעבוד, להתייעל, אני מאמין בחקלאות, למרות שקשה להתפרנס מזה".
למרות המצב הלא ברור?
"כן, אך מבחינתי המצב מאוד ברור, לנו יש הרבה מה להשתפר ולהתייעל ולעשות דרך עם הגופים המלווים אותנו. אני מקווה כי בסוף יבינו שלא אנחנו הבעיה בנושא יוקר המחיה. יותר קל לתקוף אותנו, העסוקים בעשיה ובעבודה. אנחנו כרפתנים לא יכולים לשבות, או לצאת למחאות ארוכות, אין לנו את הפריווילגיה הזו. בסוף רפת וחקלאות זה כמו ביטחון צבאי, מעבר לביטחון תזונתי, אנחנו כרפתנים לא פקטור ביוקר המחיה. החלב שלנו יקר יותר בגלל דרישות המוסדות, רבנים וכו'. והגיעה הזמן שיגידו באומץ וביושר, נכון, החלב שלנו יקר כי יש לנו דרישות של כשרות, מזון, התנהלות במכון ועוד".
בעיות מיוחדות בערבה?
"זמינות של חומרים ועלויות השינוע, מתשתיות ועד רמת התחזוקה הטכנית. לשמחתי יש לנו מעטפת טובה, גם טכנולוגית וגם מקצועית. אני למזל, לא הייתי נכנס לרפתנות אם לא הייתי משוכנע שאקבל תמיכה, סיוע ומעטפת מקצועית טובה. החקלאית, שיאון, מרכז המזון, scr ליווי
טכני למכון, כל אלה גופים העוזרים לנו להצליח במה שאנחנו עושים".
יש וויכוח מתמשך על עתיד הרפתות המשפחתיות?
"יש עתיד ובתנאי שהרפת תגיע לנפח כלכלי שיספיק להוצאות השוטפות שלה וכמובן רווח כלכלי. כשאני השקעתי ברפת, רציתי לראות סוג של עוגן כלכלי, לא היו לי מחשבות השקעה, אקזיט או התעשרות. וכיום אני שמח בחלקי ואני אומר את זה מתוך הידיעה שיש לי המון לאן להשתפר ויש לי דרך לעשות. בסוף, אם אתה עושה את הדברים נכון, מרווח הטעויות שלך מצטמצם ובחקלאות זה מאוד חשוב. חקלאים הם בדר"כ אנשים שמרנים, לא ממהרים ללכת לשינוי".
איך הצינון בקיץ?
"יש לנו מערכות ערפול ומעבר לזה אנחנו מביאים את הפרות לצינון בחצר החליבה וזה מביא למחשבה אולי הקיץ הזה נעבור ל- 3 חליבות ביום. מזג האויר נעשה יותר ויותר קיצון, על פניו, למרות שאין לי סימוכין לטענה, נראה לי שהעדרים בערבה בריאים יותר, ככה, בתחושה שלי וממה שאני שומע".
מחשבות לעתיד?
"מעסיקה אותי המחשבה לאן להתפתח עם המוצר הזה הנקרא חלב ומצד שני תרבות הצריכה של הלקוח משתנה והוא יותר ויותר מעדיף את התחליפים. צריך לראות איך נתמודד עם המציאות, צריך כל הזמן להיות עם הפנים קדימה".