מגזין שלנו

משק הבקר והחלב, חוברת 421, הכנס ה-33 למדעי הבקר והצאן, דצמבר 2022

יתרונות לגודל, יתרונות לקוטן – יוני דמרי

יוני דמרי בעל רפת בעלת מכסה של מיליון וחצי ליטרים בשנה, ממושב גילת. מנהל אגף החקלאות ורכז אזור דרום בתנועת המושבים. יוני בוחן את משמעות המשק הקטן מול המשק הגדול ומה תרומתם לאספקה ולביטחון המזון בישראל? במאמרי זה אבקש להתייחס ליתרונות העומדים למשקים המוגדרים "קטנים" קרי משק מושבי, זאת בהשוואה למשקים גדולים אותם נוכל למצוא לרוב בקיבוצים. זאת למרות שכיום קיימים חקלאים "מושבניקים" רבים בעלי היקפי גידול מאוד גדולים שאינם מייצגים את החקלאי המושבי הממוצע ואף משתווים לעיתים לסדרי גודל של קיבוץ. את היתרונות הללו אבקש לשייך בעיקר לתחום "ביטחון המזון", נושא הנמצא לא מעט לאחרונה על סדר היום הציבורי הן בשל שינויי האקלים, הן בשל התפרצות הקורונה ולאחרונה אף בשל הרפורמה בחקלאות שיש האומרים כי תוביל לאבדן מוחלט של בטחון המזון במדינת ישראל.

יחיאל שטיינבוים: "להיות מושבניק זה חיים של זכות גדולה" – ראובן זלץ

במושב קטן סמוך לאשדוד, עובד יחיאל שטיינבוים ברפת המשפחתית. דור שלישי, מהרפתנים  הצעירים בענף, הממשיכים במסורת המשפחתית, כי ככה בעצם חינכו אותם. הוא מדבר פשוט, מדויק והיה כדאי לפוליטיקאים להקשיב לו. 100 שנות מושב ועוד רפתן בן 28.

נהלל המיתוס והמציאות – ראובן זלץ

את נהלל אין ממש צורך להציג, מושב העובדים הראשון בהיסטוריה, שנוסד בשנת 1921 , מושב שהפך זה מכבר למיתוס ציוני וזכה למעמד של 'סלבריטי'. אך גם נהלל עובר שינויים, הרחבות  ואפילו, שומו שמיים, מדברים שם ברצינות על רפת אחת, משותפת לכולם. כיום דור המייסדים  כבר איננו, ענפי החקלאות מצטמצמים והקהילה גדלה והופכת למעורבת יותר שחלק גדול מאנשיה לא עוסקים כלל בחקלאות. וכן, יש אפילו בריכה פרטית ראשונה בהרחבה, זקני המושב מתפלצים. נפגשתי עם גיא גורן, דור רביעי במושב. אם תרצו, הוא ובני דורו מסמנים את נהלל  החדשה. שיחה כנה, פתוחה עם לא מעט עצב והשלמה

איל פייגין: "ענף הרפת הוא לא ענף מסוכן כלכלית" – ראובן זלץ

בז'רגון המושבי הוא בקלות יכול להיקרא נסיך, דור רביעי למשפחת חקלאים שורשית, מעמק יזרעאל, בעל רפת בתל עדשים, משפחה בנהלל. אחד מהקולות החזקים של דור ההמשך הצעיר (יחסית) ובעל דעה ברורה ובהירה, לעיתים ביקורתית באשר לחקלאות, רפת ועתיד הענף. איל פייגין "אני לא מכיר חקלאים המתעשרים וקונים חברות תעופה". איל פייגין 39 דור רביעי במושב תל עדשים, הוא נשוי לצורית "ייבוא מהעיר הגדולה" כדבריו ולזוג 3 ילדים וכעת הם בשיא התכנון והבניה של ביתם החדש במושב. איל בן למשפחת רפתנים, אלא מה, אימו, אחותו של טוטי בלוך ממושב נהלל, משפחה ששורשיה טמונים עמוק בעמק יזרעאל. איל בן ממשיך ברפת בעלת מכסה של כמיליון ליטר שעברה תהפוכות ושינויים בשנים האחרונות. איל מתחזק שדות של גידולי חורף, בעיקר מספוא לבקר ובשנתיים האחרונות החל לגדל דשא לגינון. איל מוצא זמן להיות חבר בהנהלה ה'חקלאית', חבר הנהלה באגודה החקלאית של תל עדשים וחבר בפורום רפתנים צעירים. הוא נחשב לאחד הקולות הבהירים ולאחד הדוברים החשובים של דור ההמשך במשק המשפחתי.

מאה שנות מושבים בארץ לאן אנחנו הולכים?? ארנון אושרי

ארנון אושרי, דור שלישי לחקלאים, רפתנים מכפר ויתקין, אידיאולוג של המשק המשפחתי  בישראל, מאמין כי עתיד המושב, הוא הכרחי ובליבו של הקיום הציוני. לא חושש להביע את דעתו גם אם היא לא פופולרית. מאמר דעה אישי

כפר ויתקין – לשמור על הצביון החקלאי – ראובן זלץ

בכפר ויתקין מסתובבים חקלאיים גאים, עובדי אדמה מהזן ההולך ונכחד. זר לא יבין את הדקויות  ואת קנאת הסופרים בין המושבים, בעיקר הוותיקים שבהם, אך כך זה תמיד היה. באר טוביה  הוקם ב 1930- מהראשונים שהוקמו בארץ ישראל המתחדשת, נחשב לאחד הגדולים בתחום החקלאות וקהילה מאורגנת וחזקה. גם כיום הוא מהמושבים החזקים בענף החלב ובחקלאות  ונכון לעכשיו צולח את המשברים, אך משתנה בהתאם. נפגשתי לשיחה עם 3 מושבניקים בני  הדור השני והשיחה התגלגלה בנינוחות על בן גוריון וההרחבות עד שהגענו למכירת תנובה, אלא מה.

אליק אביאלי: "הרפת המשפחתית כהגדרתה לא תוכל להתקיים" – ראובן זלץ

אליק אביאלי, הוא רפתן פרקטי המביט למציאות המשתנה בעיניים ומבין כי השינויים ברפת המשפחתית בלתי נמנעים. הוא יו"ר ההנהלה של האגודה החקלאית ויו"ר ההנהלה של יציב, מרכז מזון באר טוביה אך בעיקר, עובד כבר למעלה מ-40 שנה ברפת. ראיון מפוכח עם נימה אופטימית.

מיכל נאור יו"ר הוועד המקומי באר טוביה "רוח התנדבותית עמוקה" – ראובן זלץ

מיכל נאור היא מושבניקית, כך נולדה וכך תהיה, זר לא יבין זאת. הגאווה בהשתייכות למושב,  בטח למושב מצליח כבאר טוביה, הוא סוג של גאוות יחידה. מיכל ומשפחתה עשו סיבוב סביב חצי עולם, אך בסוף, נחתו בנחלה המשפחתית בדרום הארץ כי זה הבית, מחייכת מיכל

כיצד בונים דור חדש בחקלאות המושבית ומהם החסמים העיקריים בהעברה בין-דורית? אלעד תמיר

אלעד תמיר 38 , דור שני למשפחת רפתנים ממושב היוגב, מקים פורום רפתנים צעירים ויו"ר וועדת נוער במושב ופעיל למען ענף החלב ודור ההמשך בוחן את מוסכמות בנים ממשיכים ומנסה להציע אלטרנטיבות אחרות. כשאנחנו מדברים על דור חדש בחקלאות בעיקר עולה לנו לראש המושג בנים ממשיכים. שזה בסדר אך האם זה היחידי שיכול לתת מענה לירידה בכמות העוסקים בחקלאות? אז ברשותכם אאתגר את המחשבה הזו ואציג בפניכם גם אלטרנטיבות אחרות. בעלי נחלות חדשות, שגם הם מתחלקים לשני סוגים