פה ושם בארץ ישראל

מדינת ישראל נמצאת בשיאו של מאבק על זהותה ולא משנה בכלל באיזה צד אתם, הסערה כבר כאן והיא משפיע על כולנו, כל אחד בדרכו ובדעתו. החקלאות נפגעת כבר שנים, הולכת ומצטמקת אל מול קפיטליזציה חזירית ופוליטיקאים חסרי מעוף הנשלטים על ידי פורום הרסני. ונדמה כי בלהט החדשות, ההפגנות והמחלוקות שבינינו כמעט ושכחנו כי יש לנו כאן ארץ נהדרת. ארץ של חקלאים, עובדי אדמה, רפתנים, אנשי עבודה וערכים השומרים על אדמות הארץ בזיעת אפם, באהבה ובהתמדה אין קץ. וכן, עושים ציונות נטולת פשרות. אם זה היה תלוי בי, לכולם כאן מגיע להדליק משואה, בטח הרבה לפני רמי לוי, למשל.

קצת שמח קצת עצוב
לרגל חג השבועות יצאתי למעין מסע קטן בזמן. נפגשתי, דברתי וראיינתי אנשים שבזכותם לישראל היה עבר מפואר ויהיה לה גם עתיד. מרמת הגולן, דרך עמק יזרעאל ועד פיתחת ניצנה, מסע לארץ ישראל שאיננה מככבת בחדשות, אך הזכירה, לפחות לי, כי יש כאן אנשים נפלאים וכל עוד נחרוש את האדמה, נחלוב את החלב ונייצר את המזון שלנו. יהיה לנו עתיד, כעם וכחברה. פה ושם בארץ ישראל.
חזרתי מהמסע קצת שמח קצת עצוב, אך בעיקר בידיעה כי אם לא תהיה כאן חקלאות משגשגת, לא נהיה כאן כעם. פרויקט חג מיוחד

יפתח גורני מנהל רפת באר מילכה: “ללא חקלאות כחול לבן לא יהיה לנו עתיד”:בקצה השמים, בסוף המדבר, יש מקום רחוק ושם מתגוררים אנשים המפריחים את המדבר, הם עושים חקלאות כחול לבן ואפילו נהנים מכל רגע. יפתח גורני, מתרחק ממילים גבוהות ונזהר שלא ליפול לקלישאות. הוא מראשוני המתיישבים בבאר מילכה ונזכר בדרך שעברו על הרפת שהקימו ולא מתחרט לרגע. יפתח “מבחינת הרפת, יש לנו פוטנציאל גדילה כמעט אין סופי”. עוד סיפור על אנשים חולמים,
חקלאות וציונות ללא מרכאות
משק יודנפרוינד יעקב “כאן נולדתי וכאן אמות והחקלאות תנצח”
יעקב יודנפרוינד בן 78 , איכר ורפתן בכל נפשו, הוא מהדור שהפך אדמות, נטע עצים ובנה רפתות לתפארת. דור החקלאים שהפריחו את עמק יזרעאל וכעת מביטים בעיניים כלות במפעל חייהם ההולך ומצטמק אל מול איומים רבים. אך יעקב עקשן, כמו חבריו, כמו בניהם הממשיכים, הם לא מתכוונים לוותר. בעולם מתוקן, כל פוליטיקאי מתחיל, היה צריך וחייב לעבור שם במשק בשדה יעקב, לספוג ציונות ואהבת הארץ ורק אז לנסוע לכנסת
סרג’יו פישלין “כולם כאן חייבים לשאת בנטל”:
אפשר בקלות רבה ליפול לקלישאות כשמספרים את הסיפור של סרג’יו פישלין. העליה לישראל והפרידה מהמשפחה בברזיל, קיבוצניק, רפתן ומנהל רפת, יו”ר הנהלת ההתאחדות יצרני החלב, ציוני נלהב וכן, סוציאליסט במובן הכי טוב שיש. זה סיפור על אהבה, ציונות, חקלאות ורפתנות סרג’יו מהאנשים המוערכים והאהובים בענף ובכלל ואיזה מזל שהוא עלה לארץ והקים כאן, ברמת הגולן משפחה לתפארת.