בשה"מ אומרים: "שיפורים בכל המדדים ברפת השיתופית"
סימן לדאגה דריכה במקום או הליכה אחורה ברפתות המשפחתיות.
רפתות ברחבי הארץ, סיימו או נמצאים בתהליך של סיכומים כלכליים ומקצועיים.
'משק הבקר והחלב' מביא את המסקנות משני מדריכי שה"מ, מחברי הדוחות, יואב שעני ודודי בירן, השנה השתתפו 97 רפתות שיתופיות בסיכומים הכלכליים, מקצועיים. דודי בירן "מה שרואים בעיקר ברפת השיתופית זו שהיתה שנה מאוד טובה. שיפורים בכל המדדים, הכלכליים והמקצועיים” •
דודי בירן, מדריך בשה"מ ורכז תחום כלכלת הענף ברפת החלב. בירן ערך סיכומים כלכליים, מקצועיים של התארגנות חקלאי העמק, גליל מערבי, עמק הירדן, עמק המעיינות ורמת הגולן. בחלק מהאזורים בשיתוף עם המדריכים איל פרנק ודניאל ביקל. בסה"כ ערך בירן 51 סיכומים ועבר ואישר את כל 67 הסיכומים בצפון הארץ. דודי "מה שרואים בעיקר ברפת השיתופית זו שהיתה שנה מאוד טובה. שיפורים בכל המדדים, הכלכליים והמקצועיים. יש לציין כי אנחנו מדברים על שנת 2021 טרום נזקי המלחמה באוקראינה. מה גם שמחיר המטרה פיצה על חלק ניכר מעליית מחירי המזונות. היתה גם עליה בתנובות החלב והמוצקים וההכנסות מחלב היו מאוד גבוהות".
ומה באשר לניצולת המזון?
"כן, למעשה היינו מצפים שניצולת המזון תיפגע ברגע שהמוצקים עולים לערכים מאוד גבוהים, אך למעשה היה שיפור גם בתנובות חלב וזה אפשר לשמור על ניצולת מזון טובה. לכן, מצד אחד אתה מקבל הכנסה גבוהה על החלב בגלל המוצקים הגבוהים ומצד שני הוצאות המזון לא "מתנפחות" בגלל ניצולת מזון טובה".
עיקר התייחסותך לרפתות השיתופיות?
אכן, כל מה שאמרתי עד כה מתייחס למגזר השיתופי. לצערי במגזר המשפחתי המצב פחות טוב. ברוב המקרים אנחנו ראינו משהו בין דריכה במקום, להתדרדרות בתוצאות המקצועיות. אז בממוצע ברפת המשפחתית היתה ירידה בתוצאות המקצועיות. באשר לתוצאות הכלכליות, ניתן לומר כי זה מעורב. תנובות החלב לא עלו כמו במגזר השיתופי, אך המוצקים עלו מאוד ואז הוצאות המזון מאוד "התנפחו", בעיקר ברפתות הקונות את המזון ממרכז מזון חיצוני".
מה גרם להבדל הקיצוני?
"לעניות דעתי מדובר ב-3 מרכיבים עיקריים, הדבר הראשון זו התפיסה הטיפוחית בהרבה רפתות משפחתיות אשר מוכוונת למוצקים. התוצאה היא רפתות מאוד מרוכזות עם תנובות חלב נמוכות, ניצולת מזון לא טובה והיקף ייצור נמוך, כמו גם היכולת לייצר חלב חריג. סיבה שניה, הבנה לא נכונה של תנאי התשלום על חלב חריג, למעשה זה תשלום מופחת למרות שרפתנים רבים תופסים את זה כקנס. אנחנו רואים שהרפת המשפחתית בממוצע היא בתת ביצוע עם חריגת קיץ קטנה ותת ביצוע משמעותי חורף. למעשה זה מצב של חוסר ניצול של המשאבים. הדבר השלישי, חוסר הוודאות לטווח ארוך, המצב בו ישנם הסכמים לשנתיים- שלוש לא נותן ביטחון לרפת המשפחתית הרפת דחה השקעות ומחכה לראות מה יקרה במתווה הבא, אולי נקבל מענקים, או אולי יבטלו את המכסות אז למה לקנות מכסה. חוסר הוודאות פוגע בעיקר ברפת המשפחתית. הרפת השיתופית מסתכלת על המצב ואומרת, יש כעת שנתיים שלוש שקט, אפשר להשקיע ולהתכונן למתווה/ להסכם הבא. חשוב לומר כי רפת העומדת במקום, במידה מסוימת היא למעשה מתדרדרת".
אם כך, מה שה"מ מציעה לרפתנים?
"אנחנו יכולים להציע בעיקר את עצמנו עם כל הידע שברשותנו. קורסים, ימי עיון, והדרכה, הדרכה, הדרכה. אבל זה קשה מאוד, אנחנו מעט מדריכים עם הרבה רפתנים והרבה משימות. מעבר לכך, צריך להבין כי הרפת המשפחתית צורכת פחות הדרכה וזה מקשה על העברת המידע. לצערי הרב גם בעניין הסיכומים המקצועיים, כלכליים, אין היענות רבה ברפת המשפחתית".
מה צריך לקרות מבחינה מקצועית ברפת המשפחתית?
"הייתי רוצה לראות יותר התמקצעות, אנחנו מכירים רפתנים משפחתיים מצוינים מכל הבחינות. לצערי יש הבדל עצום בתנובות החלב והחמ"מ לפרה, בין הרפת המשפחתית לזו השיתופית. אין ניצול של מכסת חלב והיכולת לייצר חלב חריג. רפתנים שיודעים ליצור תנועת עדר טובה ליצור חלב קיץ, מה שמגביל אותם זה לא המכסה, אלא המתקנים וגודל העדר. ומבחינה כלכלית הרפת המשפחתית חייבת לבחון את נושא ההזנה והיעילות או חוסר היעילות בנושא זה".
עד כמה חוסר הוודאות פוגע?
"כן, לצערי החוסר וודאות והאופק הינו גורם לחוסר וודאות כלכלית ואצל הרפתות המשפחתיות זה אלמנט משמעותי בכל הפרמטרים, כולל דור המשך. הרפת המשפחתית צריכה להחליט אם היא ממשיכה בכל תנאי ואז יש להתקדם, להשקיע, להשתדרג ואז חבל על הזמן וחייבים לקבל החלטות מהירות ולזוז קדימה".
עלות המזון, הפך לנושא קריטי בקרב הרפתות המשפחתיות?
"כן, בהחלט, נושא המזון שהפך לקריטי הרבה יותר בשנה האחרונה, למרות שתמיד המזון עמד בראש העלויות של הרפת. הרפת המשפחתית חייבת לבחון היטב את הוצאות המזון וכיצד להוזיל עלויות. בשנת 2021 על כל 10 גרם בניצולת המזון, הרפת שילמה אגורה וחצי לחולבת. ז"א שאם הרפת המשפחתית הממוצעת היתה גבוהה בכ-50 גרם בניצולת המזון, היא שילמה עוד 7 וחצי אגורות לליטר רק בשל ניצולת מזון ירודה. בשנת 2022 הפערים רק ילכו ויגדלו. בנוסף לכך, הרפת השיתופית מקבלת החזר ממרכזי המזון, בסדר גודל של כ- 6 אגורות לליטר, בשל היותה בעלים של מרכז המזון. במרבית המקרים הרפת המשפחתית לא מקבלת החזר שכזה ולכן הפער בהוצאה על המזון בין שני המגזרים גבוה מאוד. ישנה גם אפשרות אחרת, בבאר טוביה, כפר ויתקין, אביגדור, מדרך עוז ועוד יש מרכז מזון שעדיין בבעלות הרפתנים ולטובת הרפתנים. במושבים אלה רואים שהרפתות נשארות ועם גב כלכלי חזק".
יואב שעני: "הוצאות המזון עלו בצורה דרמטית"
יואב שעני, 10 שנים מדריך בשה"מ באזור נגב בנושא הזנה. ערך סיכומים כלכליים, מקצועיים, באזור עוטף עזה והתארגנות יח"מ, בסה"כ 21 רפתות מתוך 27 רפתות בהתארגנות •
שעני "זה אזור המתאפיין בניצול טוב של היתרונות היחסיים של הרפתות שרובן מייצרות את המזון לעצמן. כ-40 אחוז מהרפתות הן רפתות משותפות וזה אזור בעל תנובת חלב הגבוהה בארץ כולל מוצקים. ניתן לומר כי מבחינה מקצועית הם מובילים. בסה"כ זו היתה שנה טובה ונרשמה יתרה תפעולית לרפתות".
עשית סיכום כלכלי גם למשקי הערבה?
"כן, גם שם נרשם שיפור, לאחר שנים מורכבות, נעשו שם שינויים בשנתיים האחרונות, כמעט כל המשקים עברו לייצר את המזון לבד וזה תורם לרווחיות, למרות שעדיין זה לא ממש מורגש, אך לאורך זמן זה יתבטא בשיפור הרווחיות".
שנה הבאה?
"כרגע המצב לא נראה טוב, השאלה כמה לא טוב. עדיין לא ראינו סיכומים של החצי השנה הראשונה, אבל המצב לא יהיה כבשנה שעברה. הוצאות המזון עלו בצורה דרמטית וההכנסות לא עלו בהתאם".
נושא ההזנה, תובנות?
"ידוע כי ההזנה זו ההוצאה הגדולה ברפת והאזור הזה, קרי עוטף עזה, מייצר את המזון בעצמו, זה בהחלט יתרון עצום במובן הרווחיות לרפת. נושא קניית המזונות הגסים הוא בעייתי, מאחר ונותק הקשר בין היצרן לבין הצרכן. מאחר שבאמצע נכנסו הסוחרים, בגלל עלויות הכלים, הדרישה לרווח מכל ענף נפרד בקיבוצים. כיום מרבית הגד"שים מוכרים את המזונות לסוחרים ולא ליצרנים, דבר המייקר את הסחורה ומקשה על השליטה באיכות הסחורה.
זו בעיה פתירה?
"שאלה טובה, אנחנו מנסים לפתור אותה עם שיתוף פעולה בין הצדדים, אך הדרך עוד ארוכה