מגזין שלנו
כפר ויתקין – לשמור על הצביון החקלאי – ראובן זלץ
בכפר ויתקין מסתובבים חקלאיים גאים, עובדי אדמה מהזן ההולך ונכחד. זר לא יבין את הדקויות ואת קנאת הסופרים בין המושבים, בעיקר הוותיקים שבהם, אך כך זה תמיד היה. באר טוביה הוקם ב 1930- מהראשונים שהוקמו בארץ ישראל המתחדשת, נחשב לאחד הגדולים בתחום החקלאות וקהילה מאורגנת וחזקה. גם כיום הוא מהמושבים החזקים בענף החלב ובחקלאות ונכון לעכשיו צולח את המשברים, אך משתנה בהתאם. נפגשתי לשיחה עם 3 מושבניקים בני הדור השני והשיחה התגלגלה בנינוחות על בן גוריון וההרחבות עד שהגענו למכירת תנובה, אלא מה.
להמשיך לקרוא כפר ויתקין – לשמור על הצביון החקלאי – ראובן זלץ
אליק אביאלי: "הרפת המשפחתית כהגדרתה לא תוכל להתקיים" – ראובן זלץ
אליק אביאלי, הוא רפתן פרקטי המביט למציאות המשתנה בעיניים ומבין כי השינויים ברפת המשפחתית בלתי נמנעים. הוא יו"ר ההנהלה של האגודה החקלאית ויו"ר ההנהלה של יציב, מרכז מזון באר טוביה אך בעיקר, עובד כבר למעלה מ-40 שנה ברפת. ראיון מפוכח עם נימה אופטימית.
להמשיך לקרוא אליק אביאלי: "הרפת המשפחתית כהגדרתה לא תוכל להתקיים" – ראובן זלץ
מיכל נאור יו"ר הוועד המקומי באר טוביה "רוח התנדבותית עמוקה" – ראובן זלץ
מיכל נאור היא מושבניקית, כך נולדה וכך תהיה, זר לא יבין זאת. הגאווה בהשתייכות למושב, בטח למושב מצליח כבאר טוביה, הוא סוג של גאוות יחידה. מיכל ומשפחתה עשו סיבוב סביב חצי עולם, אך בסוף, נחתו בנחלה המשפחתית בדרום הארץ כי זה הבית, מחייכת מיכל
להמשיך לקרוא מיכל נאור יו"ר הוועד המקומי באר טוביה "רוח התנדבותית עמוקה" – ראובן זלץ
כיצד בונים דור חדש בחקלאות המושבית ומהם החסמים העיקריים בהעברה בין-דורית? אלעד תמיר
אלעד תמיר 38 , דור שני למשפחת רפתנים ממושב היוגב, מקים פורום רפתנים צעירים ויו"ר וועדת נוער במושב ופעיל למען ענף החלב ודור ההמשך בוחן את מוסכמות בנים ממשיכים ומנסה להציע אלטרנטיבות אחרות. כשאנחנו מדברים על דור חדש בחקלאות בעיקר עולה לנו לראש המושג בנים ממשיכים. שזה בסדר אך האם זה היחידי שיכול לתת מענה לירידה בכמות העוסקים בחקלאות? אז ברשותכם אאתגר את המחשבה הזו ואציג בפניכם גם אלטרנטיבות אחרות. בעלי נחלות חדשות, שגם הם מתחלקים לשני סוגים
להמשיך לקרוא כיצד בונים דור חדש בחקלאות המושבית ומהם החסמים העיקריים בהעברה בין-דורית? אלעד תמיר
פרץ בן יהושע: "להגיד שיש בישראל שוק חופשי זה לצחוק מהשוק ומהמילה חופש" – ראובן זלץ
הוא נחשב לאבי אבות מרכזי המזון במושבים, פורץ דרך, ורפתן למעלה מ 70- שנים. פרץ בן יהושע, בן 93 מבאר טוביה, חקלאי, בן חקלאי, חד, בהיר ובעל דעה ברורה בכל נושא. הוא מעודכן ומתעדכן בכל המתרחש ואינו נתפס לנוסטלגיה מיותרת. פרץ "מה שהיה זה נוסטלגיה ולא מעשי. כמו לשאול איפה הבחורות עם הקוקו והסרפן, אין כבר בחורות כאלה". ראיון מרגש עם בן דור הנפילים
להמשיך לקרוא פרץ בן יהושע: "להגיד שיש בישראל שוק חופשי זה לצחוק מהשוק ומהמילה חופש" – ראובן זלץ
דמותו של המושב העתידי תובנות, חלופות והמלצות למדיניות – עמית בן-צור
המושב הוא המצאה ישראלית-ציונית ייחודית, בעלת תרומה ברמה עולמית. ייחודו של המושב נובע משילוב של ארבעה רכיבים: משקים חקלאיים משפחתיים; התארגנויות חקלאים לפעילות כלכלית משותפת; קשר בין הניהול המוניציפאלי של היישוב להתארגנות החקלאית; וחקלאות, שמהווה רקע ותכלית לשאר הרכיבים. תרומותיהם של הרכיבים השונים והסינרגיה ביניהם ממחישה את העובדה שהמושב הוא נכס אסטרטגי לישראל שמשרת מגוון רחב של תועלות ציבוריות.
להמשיך לקרוא דמותו של המושב העתידי תובנות, חלופות והמלצות למדיניות – עמית בן-צור
ד"ר אמדור לירון: "המשק המשפחתי חשוב מאוד, המדינה חייבת לשמור עליו" – ראובן זלץ
זו אולי עבודת המחקר המעמיקה ביותר שנערכה מאז עלה לקרקע המושב הראשון בנהלל. בראיון נרחב ובלעדי מדברת ד"ר אמדור על המסקנות, המספרים, הנתונים ואומרת על הוויכוח המתמשך בעניין הגודל "יש
להמשיך לקרוא ד"ר אמדור לירון: "המשק המשפחתי חשוב מאוד, המדינה חייבת לשמור עליו" – ראובן זלץ
עמית יפרח: "היבוא זו הבעיה, לא הפתרון" ראובן זלץ
מזכ"ל תנועת המושבים משוכנע כי המושב בישראל עובר תהליכים, חלקם הכרחיים שבסיומם, יחזור להיות ישוב חקלאי, רלוונטי מתמיד המייצר, את מרבית התוצרת החקלאית של ישראל. עמית יפרח מודה כי המשק
להמשיך לקרוא עמית יפרח: "היבוא זו הבעיה, לא הפתרון" ראובן זלץ
פרופ' ישעיהו פולמן ז"ל – פרופ' עוזי מועלם
פורסם בחוברת מס' 110 של 'הרפת והחלב' אוקטובר 2022 בראשית אוגוסט הלך לעולמו פרופ' ישעיהו פולמן, מבכירי החוקרים בתחום הרבייה בבקר לחלב, בארץ ובעולם. פרופ' פולמן ז"ל יחד עם פרופ' דוד סקלן היו המדריכים שלי בעבודת המסטר והדוקטורט ולמרות העבודה הצמודה שלנו, במשך מספר שנים לא מעטות, רק לאחר מותו נודע לי על רבדים נוספים בקורות חייו, היכולים לשמש כהשראה לאנשים רבים. פרופ' פולמן נולד בשנת 1934 בעיירה פיוטרקוב אשר בפולין, הוא נולד כשנה לאחר עליית היטלר לשלטון. את שנות ילדותו המוקדמות הוא עבר בבריחה ובהסתתרות מהנאצים, כאשר לבסוף נתפס כשהוא בן 10 , הגיע לאושוויץ וניצל כאשר הרוסים שחררו את המחנה. לאחר גלגולים נוספים הגיע לארץ בגיל 14 לפני מלחמת העצמאות, כאשר אינו יודע קרוא וכתוב. בנחישות ובהתמדה אין קץ, הוא השלים את לימודיו וידיעותיו, עד להיותו פרופסור, מרצה וחוקר דגול. למרות המספר שהיה טבוע על ידו והעיד על היותו ני צול שואה, הוא לא הרבה לדבר על כך.
