מיד בתחילת המלחמה, פונה מושב בית הלל מכל יושביו, המשפחות עזבו את המקום בהוראת צה"ל ומי שנותר במושב הם רק חברי כיתת הכוננות, רפתנים ובעלי תפקידים הכרחיים. דב דויטש מקבל את פני ומיד אומר "תראה לאיזה מצב הגענו, לא יאומן, המדינה זנחה אותנו ואנחנו ממש מאבדים חבל ארץ. בושה". דב מתאר את המצב המורכב ומביא קול הנשמע בקרב מרבית מתושבי אצבע הגליל. בליגת החלב לשנת 2023 הרפת שלו ממוקמת הרפת המשפחתית של דויטש, במקום השלישי. רפת קטנה כ- 1.6 ליטר מכסה כולל אמנה. דב "נפרדתי מהרפת המשותפת עם אחי אריה. אני חשבתי כבר לסגור אך הבן לחץ להמשיך ואז החלטנו להקים רפת חדשה, זה היה לפני כ- 7 שנים. בנינו סככה מרחבית, מכון חדש של acr פרלל 24 עמדות. מרכז מזון עצמאי, אנחנו עושים את כל האוכל לבד, אך עובדים עם התזונאי של אמבר".
דב דויטש דור שני למשק המשפחתי בבית הלל, דב הכאוב מאוד מהמצב וחושש לקראת עתיד לא ידוע, פותח במונולוג קשה "ההורים שלי מתהפכים בקברם ממה שקורה בישראל, הם עלו לארץ בשנת 57 להקים כאן מדינה ציונית ותראה לאן הגענו. פינו אותנו מהבתים שלנו, אתה למעשה כעת בשטח כבוש של חיזבאללה, אני לא רואה איך אנשים יחזרו לכאן עם המשפחות. החיזבאללה לא יזוז, צה"ל לא יכנס ללבנון, כל המצב הזה בושה וחרפה הרסו לנו את המדינה. גם אם לא היתה לי רפת, לא הייתי מתפנה, לא היה אף פעם דבר כזה מקום המדינה. אני מתבייש". המצב במדינה מדיר שינה מעיניי החקלאי הוותיק שחשב שראה הכל. דב מחייך בעצב "כבר אין מה לדבר על המדינה, המדינה שלנו הולכת. תאר לך אם החיזבאללה היה מצטרף ב- 7 לאוקטובר, כל הגליל היה כבוש. אתה יכול לתאר לך מצב כזה. אנחנו אשמים, כולנו, נתנו לפוליטיקאים לעשות מה שהם רוצים, עכשיו נתניהו לקח את כל הקנאים הימניים ותראה מה קורה כאן, זה סיוט מתמשך".
ועדיין, הרפת שלך מצוינת?
"תשמע, אנחנו עובדים קשה, התוצאות משמחות אבל בגלל המצב אין ממש שמחה, התוצאות לא באות לבד, הרבה הרבה עבודה קשה. בגדול, מי שלא מייצר אוכל לבד, לא יכול להגיע לתוצאות טובות גם במובן הכלכלי. זה הכל עניין של השקעה, עבודה וידע, הכי חשוב, מרכז מזון עצמאי, סככה מרחבית, עם שני אבוסים, זה מועיל לייבוש המדרך וכמובן ממשק חליבה וירידה לפרטים קטנים ברפת, לא לוותר על כלום".
ומה לגבי העתיד?
"תשמע, אם נשאר כאן אז הרפת תתפתח, אנחנו רוצים להגדיל את הרפת, מה גם שאנחנו בזמן האחרון מגדלים את השחת לבד והשאיפה שלנו לגדל את הכל לבד. השאיפה שלנו זה להגיע למכסת ייצור של כ 2- מיליון ליטר השאלה רק מה יהיה עם המדינה שלנו".
דב דויטש (בתמונה, מרכז המזון של הרפת)