הנוקדים מביטים במתרחש בענף החלב ודואגים, דואגים מאוד, הם יודעים שאם יירד גשם חזק בענף הבקר לחלב, הוא ישטוף גם אותם. אילנית מנכ"לית אגודת עזיזה ונציגת ענף הצאן הישראלי: "המצב לא טוב, מאוד מאוכזבת מהתנהלות הממשלה. אנחנו בענף הצאן יודעים על בשרנו את משמעות יבוא בשר צאן. המחירים לצרכן לא יורדים וענף הצאן לבשר במצב של קריסה מוחלטת. כשהחל היבוא בשנת 2008 הביאו 25 אלף טלאים, כיום, מייבאים לישראל 620 אלף טלאים. את המחיר הכלכלי אנחנו כבר משלמים"

הבג"צ ומצב הענף
אילנית כועסת, מאוד, כמי שתמכה בממשלה שקמה וקיוותה כי לאחר השר פורר, תהיה ממשלה שתתמוך בחקלאות הישראלית, המצב כיום הפוך לחלוטין. אילנית: "כן, אני מאוד מאוכזבת, ציפיתי מאנשי ההתיישבות הנמצאים בממשלה הזו שיבינו את חשיבות החקלאות וביטחון המזון
ושיישבו איתנו לתכנון תוכנית רב שנתית לחקלאות כחול לבן".

לאחר הוצאת הצו, הראשון מסוגו אי פעם בתולדות מדינת ישראל, המבטל מכס על יבוא חלב ניגר לישראל, אילנית ראתה כי גם חלב עיזים נכלל בצו. למרות המצב בענף החלב לעיזים שונה לחלוטין, מצוי בעודף גדול והנוקדים שופכים חלב. אילנית "לאחר שהבנתי את הנושא, אגודת עזיזה הגישה בג"צ יחד ולחוד עם כל נציגי ענף החלב בדיון בבג"צ השופט אפשר לנו למשוך את העתירה, תוך שמירה על זכויותינו לעתיד. בדיונים בבית במשפט התברר כי חלב העיזים נכלל בצו ככול הנראה בטעות. משכנו את העתירה ומקיימת דיונים בכדי לקודד את חלב העיזים
בנפרד מחלב הבקר ובכך לא לאפשר יבוא חלב עיזים. ואם ייחתם צו חדש, אני מקווה שלא, חלב העיזים לא יכלל".

המצב בענף החלב מטריד מאוד גם את אילנית האומרת: "המצב קשה, הממשלה פועלת נגד החקלאות בישראל, הייבוא איננו הפתרון והוא מאיים על פרנסתם של אלפי משפחות בישראל ואינו תורם להורדת המחירים ויוקר המחיה. הייתי מצפה מהמדינה שבמקום שיש קשיים שתבוא ותיתן סיוע בטרם פתיחת השווקים לייבוא".

פגישה עם מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
במהלך חודש אוגוסט נפגשה אילנית עם אורי דורמן, המזכ"ל הנכנס של התאחדות חקלאי ישראל, במפגש שיתפה אילנית את דורמן על מצב ענף הצאן, שיתפה אותו במשברים ובבעיות בענף הצאן ועל היבוא המאיים של חיסולו של ענף הצאן לבשר בישראל. נושא נוסף שעלה לדיון
הוא משבר החלב בענף העיזים, עודפי החלב והבג"צ. אילנית: "שיתפתי אותו במתווה המוצע לשיקום הענף, מתווה אותו אני מקדמת בשיתוף הצוות המקצועי של משרד החינוך. נכון לעכשיו, הנושא מתקדם ואינני רוצה להוסיף פרטים, נעדכן בהמשך".

החודש נפרדו אנשי הצאן מאבו וילן באירוע מרגש בצוותא, לאחר שכיהן למעלה מ 20 שנה כמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אילנית: "בתקופה קשה זו, אסור לנו לשכות את מי שהלך איתנו בדרך ואני רוצה להודות בשם כל ענף הצאן, לאבו וילן על תמיכתו רבת השנים בענף ומאחלת לו המשך מוצלח".

משלוח של זירמה קנדית חדשה
במהלך חודש אוגוסט הגיע לישראל משלוח של מנות זירמה מקנדה וזאת על פי הזמנת הנוקדים. הזירמה הגיע בעקבות הסכם עבודה עם חברה להשבחה גנטית, הסכם המאפשר לנו לייבא מספר פעמים בשנה, זירמה משובחת לשיפור וקידום הענף. אני רוצה לברך את הנוקדים המאמינים בענף וממשיכים להשקיע ולקדם אותו ובהצלחה בתוכנית השנתית.

חלב העיזים
ענף העיזים לחלב מצוי במשבר עקב עודפי חלב, אילנית "לצערי עדיין יש שפיכת חלב אך בעקבות מאמצים שלנו צמצמנו את צפי השפיכה המקומית. אני רוצה לציין כי זה עדיין כמות החלב שנשפך, הינו גדול ביחס לענף העיזים. בצענו סקר בעניין צפי חיזוי כמויות חלב, בשיתוף פעולה עם המגדלים. המטרה היתה לחזות כמויות ולפעול לצמצום המשבר ושפיכת חלב. הסקר מאפשר לנו להמשיך לפעול ולחפש פתרונות ולזהות כשלים ולטפל בהם עם כניסתנו לשנת 2024 ".

אילנית מוסיפה ואומרת "ענף הצאן בנוי ממחלבות קטנות וגדולות, אנחנו רואים ירידה בכושר מכירה בכולן, אך במחלבות הקטנות אנחנו מזהים קשיים נוספים. משרד הבריאות עומד לאשר נייר עמדה בנושא תנאי הביקורת במחלבות קטנות ובינוניות, להגביר את הרגולציה ועשוי להכניס אותן להשקעות כבדות שתקשה עליהן את הפעילות הדבר מאיים ומכניס את המחלבות הקטנות והבינוניות לסחרור כלכלי ומונע השקעות. נכון לעכשיו אנחנו נמצאים בשיחות עם מועצת החלב ומשרד החקלאות ומנסים לפעול למנוע פגיעה במחלבות". אנחנו נמשיך ונעקוב אחר בעיה זו.

סיור של מנהלת ההשקעות ומשרד החקלאות בענף הצאן
בחודש אוגוסט נערך סיור מקצועי בענף הצאן עם אנשי המקצוע של משרד החקלאות ומנהלת ההשקעות. אילנית "סיירנו במשקים בענף, שמענו את הנוקדים ואני מודה ליצרנים שקיבלו את פנינו ואירחו אותנו. הביקור היה פורה מאוד וקידם נושאים משותפים לעבודה. הצלחנו להרחיב
את הסעיפים במנהלת ההשקעות כמו, עגלה מערבלת, מצלמות, בינה מלאכותית, הזנה ועוד. ואנחנו עובדים על הרחבות נוספות בהתאם לנושאים ולבעיות שהנוקדים העלו".

מוכנות למצב חירום בטחוני
עקב המצב המתוח בצפון, קיימה אילנית פגישות עם גורמי הביטחון השונים, פיקוד העורף ומשרד החקלאות. אילנית "ביקשתי מגורמי הביטחון לסייע ולהיערך בהתאם למורכבות שעת חירום לחליבות פעמיים ביום. יש לציין כי יש משקים הנמצאים ממש על קו הגבול, ביקשתי אמצעי הגנה, מיגונים לדירים לא ממוגנים".

חג שמח
ולמרות המצב, אילנית רוצה לאחל שנה טובה, שנת בריאות ופרנסה טובה, לכל אנשי ענף החלב, ליצרנים, לנוקדים, לכל אנשי הארגונים, לאנשי המחלבות ולמרות המצב אני אופטימית, החקלאים אנשים חזקים, חג שמח לכולם".

מי לא מכיר את השיר על החולצה הכחולה, סמל מעמד הפועלים, שפעם, מזמן, היא היתה עולה על כל העדיים. מאז ששרנו את השיר, נועה קירל שולטת ומעמד הפועלים כבר לא ממש קיים. אך מתברר כי גם במציאות כיום, פועלת תנועת נוער, חטיבת בני המושבים וכבר נערכים שם לחגיגות ה 100 בשנה הבאה. אדם קימחי מ"מ מנהלת, מנהל כספים ושטח של חטיבת בני המושבים: "התנועה חיה וקיימת בקהילות שלנו ואף עולה וצומחת"

פעם הקימו כאן קיבוצים ומושבים באמצעות גרעיני נח"ל מתנועות הנוער. גם כותב השורות היה בגרעין שכזה ואף זוכר את השירה האדירה על החולצה הכחולה, מחנות העבודה בקיבוצים, הוויכוחים האידיאולוגיים על הסוציאליזם ולילות הירח מסביב למדורה. כן, היו ימים ומאז ישראל שינתה פניה, כבר לא מקימים כאן קיבוצים ותנועות הנוער עברו שינויים בניסיון להתאים את עצמם לעידן האינטרנט והטיקטוק. אך מתברר כי בשקט בשקט, פועלת ביסודיות, בהתמדה ובנחישות, חטיבת בני המושבים, שהיא תנועת הנוער של תנועת המושבים וחטיבה בתנועת הנוער העובד והלומד המיתולוגית, המציינת בשנה הבאה 100 שנים להיווסדה. מאז ומתמיד היו נערות ונערים מהמושבים חלק מתנועת הנוער העובד והלומד עוד מימי הקמתו של מושב תל עדשים. כיום חטיבת בני המושבים מונה כ 200 ישובים ברחבי הארץ וכ 17.000 בני נוער. תנועה ציונית ארץ ישראלית, המעלה את ערך העבודה העברית, קיומה של חקלאות כחול לבן.

אדם קימחי: "התנועה רואה את עצמה כאחראית לגיבוש דור העתיד והמנהיגות ההתיישבות בשנים הקרובות". אדם, 44 , אב ל 4 ילדים, גדל בנוער העובד והלומד, עסק בהקמת קהילות של צעירים בנגב ופרויקטים של חינוך בנגב. אדם: "למעשה תכננתי למצוא עבודה של מבוגרים וללכת לנהל בית ספר, אך תוך כדי שנת חפיפה לניהול תיכון בירושלים, בינואר 2019 התבקשתי לבוא לעזור בתנועת המושבים לכמה חודשים, התאהבתי ונשארתי. עיקר תפקידי, פיתוח הקשר של סביבת המבוגרים לתנועה, אני רואה חשיבות מאוד גבוהה לקשר בין הדרג המתנדב, לבין היכולת של התנועה להגיע ל 100 אחוז ילדים בישוב".

איך מסבירים לילד על תנועת נוער בישראל 2023 ?
"תראה, אחת מהסיבות שהאנשים חיים שם בהתיישבות, זו הקהילה. והלב של הקהילה זו תנועת הנוער שלה. מי שמכנס את הילדים והנוער במושבים, זו תנועת הנוער ועל זה הישוב בונה את שאר המעגלים שלו, אך תנועת הנוער היא המנוע בכל קהילה בהתיישבות החקלאית, למרות שחלק גדול מהישובים לא עוסקים בחקלאות. אני מדבר על צורת הישוב הייחודית המפרידה בינך ובין העולם שבחוץ".

הרעיונות עברו שדרוג מאז ימי חומה ומגדל?
"ציונות בתפיסה האידיאולוגית שלי היא חברת מופת לשיטתו של הרצל. זאת אומרת, שוויון ערך האדם הוא המעלה הראשונה בסולם. יש כמה שכבות של החינוך התנועתי. בעיקרון החינוך שלנו הוא דרך חוויה ודיאלוג ולפתח את הסולם הערכי של הנערים. כל חודשיים יוצא תלם הדרכה, מערך של פעולות כתובות לשלל הגילאים השונים. בטווח הגילאים של התיכון, המטרה היא להביט לנוער דילמות מעולם המבוגרים, אקטואליים ושהנער יתמודד. לדוגמא, האם זה טוב שיהיה משק חלב בישראל, האם משתלם למדינת ישראל יהיה מערך עצמאי של ייצור מזון והנער מתמודד עם השאלה הזו ומגיע למסקנה עצמאית".

אך המדיניות השתנתה ויחד איתה החברה הישראלית?
"לצערי היתה כאן מדיניות, במשך עשרות שנים של אנטי ייצור, במדיניות המקדשת כסף בכל מחיר וכיום אנחנו אוכלים את פירות הבואש. אני סוציאליסט בגאווה, איש של עבודה, מדינת ישראל היא נס, היא קרתה כי אנשים החליטו שזה יקרה. לפני כ 150 שנים החליטו אנשים להגיע לכאן, לעבוד קשה ולבנות חברה צודקת ושוויונית. היי טק זה מצוין, אך זה לא אומר שמורים לא צריכים להיות מתוגמלים היטב ותחבורה ציבורית מתוקנת וחקלאות משגשגת. מי יגור בגבול לבנון ויגדל ביצים אם לא תהיה לו תמיכה ממשלתית, עזרה".

על מסרים וסוציאליזם
זה לא סוד כי הנוער כיום, בטח בחלקו, פחות קשוב למסרים שיתופיים ולרעיונות סוציאליסטיים. ההתמודדות של תנועות הנוער מול השינויים בחברה הישראלית, כלל לא פשוטים. קשה לשווק לנוער כיום ערכים שפעם היו מובנים מאליהם.

מה המסרים שלכם ואיך מתמודדים עם עזיבת הצעירים והיעלמות החקלאות?
"תנועה בלב הקהילה, תנועה ציונית המחנכת לשוויון ערך האדם ובונה את המנהיגות לשנת 2040 . הבוגר הראוי מבחינתי הוא זה החוזר לישוב שלו לאחר צבא ולוקח אחריות על הקהילה בתוכה הוא חי. אם המושב, הקיבוץ, לא יקיים אורח חיים שיתופי קהילתי ברמה כזו או אחרת ולהיאבק על ייצור חקלאי בישראל. בחלק מהמקומות לא עוסקים בחקלאות כי זה לא משתלם, זו החלטה של מדיניות וצריך לשנות את ההחלטה הזו. ובשביל זה צריך שיהיה ציבור צעיר ומודע ויהיה חשוב לו שהחקלאות תשגשג בישראל. התפקיד שלנו זה לייצר תנועת נוער טובה, פעילה, עדכנית שתייצר דור המשך איכותי לקהילה, במושב, בקיבוץ. כיום אנשים מחפשים חיים קהילתיים וזהו ערך חשוב בקהילות שלנו".

איך התנועה עם המחאות הפוליטיות האחרונות?
"אנחנו מבינים את המציאות, כתנועה ואנחנו חושבים שהמדריכים צריכים לדבר עם החניכים על אקטואליה עכשווית ועם החניכים רוצים לקיים מעגלי שיח במושבים שלהם, אנחנו בעד. התפקיד שלנו זה שהם לא ישמעו על המחאה רק מהעיתונות ומהוריהם. מי שרוצה להפגין, אנחנו
מברכים אך שיהיה להם את הכלים המתאימים על הנושא".

סוציאליזם, הפכה כמעט למילה גסה היום?
"אני חושב שזו מילה לא מובנת, זו מילה שכמעט הצליחו להכחיד אותה בחברה הישראלית. אז אנחנו יכולים לדבר על שוויון, צמצום פערים, התאגדויות, קואופרטיבים. אני לא קומוניסט, אני סוציאליסט. במשך 40 שנה גרמו לאנשים לחשוב כי מה שחשוב זה רק הכסף והמדינה לא צריכה להשקיע בנו, בבריאות, ברווחה, בתחבורה ציבורית. היום חלק גדול מהציבור מבין שזו היתה טעות ומדינת רווחה היא אלמנט חשוב כמו ביטחון לפחות. מדינה היא לא כמו חשבון בנק פרטי, מטרתה היא להשקיע בציבור וכמה שיותר. לצערי המדיניות הקפיטליסטית החזירית, הביאו אותנו למקום שבו מייבאים עגבניות מירדן ותורכיה, וחקלאים ישראלים נאלצים לזרוק עגבניות לפח. זו מדיניות מעוותת הפוגעת קשה במרקם האנושי, חברתי שלנו.

עברתם שינויים?
"בשנים האחרונות עשינו שינוי ארגוני גדול לאחר זיהינו שאיכות ההדרכה ירדה ושינינו את המבנה הארגוני כדי לתת תשומת לב למה שקורה בקהילה וכל קהילה נראית אחרת וכך חייבים להתייחס, אי אפשר לעבוד עם כל המושבים עם אותו תוכן. הקהילות שונות, אחת מהשניה ואנחנו משקיעים המון אנרגיה בתוכניות ייעודיות לכל ישוב והתאמה למרקם האנושי בישוב".

ומה לגבי עתיד?
"אני חושב שחטיבת בני המושבים תמשיך לצמוח ולהיות התנועה הגדולה במושבים ובישובים הקהילתיים ברחבי הארץ. אני עדיין מאמין שיש סיכוי להקים כאן חברת מופת בארץ ישראל, אך יש עוד עבודה רבה. רעיון המושב שהוא המצאה ישראלית, יש לו המון רלוונטיות שבין השיתוף
המשפחתי לקהילתי, המתכתב עם הצרכים של החברה הישראלית שבין קפיטליזם לסוציאליזם". ואם יש אור במנהרה שלנו, הרי שהוא מתחיל מכאן, מבני נוער המחויבים למטרות משותפות, של ציונות, ערכי עבודה, חמלה, שיתוף ושוויון. וכן, גם קצת סוציאליזם לא יזיק כאן בחברה שלנו, כי בסופו של דבר, כולנו כאן ביחד ואם נשיר שוב בקול, על החולצה הכחולה, בטח יהיה כאן קצת יותר טוב

איציק שניידר מוצא את עצמו לעיתים בין הפטיש לסדן, כמנכ"ל מועצת החלב, הוא שומע את טענות הרפתנים, הכעס והחשש ומהצד השני, הוא חייב לשמור על איזו שהיא ממלכתיות מול ממשלת ישראל ויחסי עבודה למרות התנהלות הממשלה בכלל ושר האוצר בפרט. בראיון ערב חג אומר שניידר "כרגע המדינה מעדיפה את הרפתן בפולין או בטורקיה על פני הרפתן הישראלי"

אם מחפשים אור במנהרה, הרי שכיום שר החקלאות מביע עמדות בעד החקלאות וענף החלב ובהחלט תומך באמירותיו ופעולותיו בחקלאות כחול לבן וזאת בניגוד לקודמו בתפקיד. הדבר אולי מקל קצת על עבודתו של שניידר וקברניטי הענף, אך כרגע קולות פורום קהלת גוברים. שניידר מקורב לשר דיכטר ואם בוחנים את הדבר בעין ענפית, זה חשוב מאוד. לפני כשלושה שבועות התבשרנו כי איציק שניידר קיבל תפקיד נוסף, יו"ר מועצת הצמחים, שניידר: "לפני מספר שבועות פנה אליי שר החקלאות בבקשה לקחת את התפקיד במועצת הצמחים, לאחר לבטים השבתי בחיוב. אין ספק שמדובר בתפקיד חשוב ואני, בשיתוף השר ומנכ"ל משרד החקלאות פועלים על מנת לחזק את הענף והעוסקים בו".

הגשתם בג"צ נגד החלטת השר סמוטריץ לאשר ייבוא חלב ניגר, אך בינתיים רשת יוחננוף הודיעה שגם היא מתכוונת לייבא מטורקיה וכל זאת בניגוד להסכם הענפי, תגובתך. מבין שיש חדשות בעניין אשמח לפירוט?
"כל נושא יבוא החלב הוא ספין לטובת יחסי הציבור של היבואנים שלצערי המדינה 'קנתה' ועכשיו הופכת אותו הלכה למעשה לתוכנית עבודה שהולכת לפגוע בכולנו, יצרני החלב והציבור הרחב. כמות החלב שמגיעה לישראל היא מזערית – גם יוחננוף הולך להביא כ 20 אלף ליטר. במדינה בה צורכים מידי שבוע 7 מיליון ליטר של חלב מפוקח, המספרים של היבוא הם פחות ממאית האחוז. הבעיה האמיתית היא שהמדינה סבורה שיבוא יכול לתת מענה לצורכי השוק ולביטחון המזון של ישראל וכתוצאה מכך פוגעת בייצור המקומי ובוודאות של העוסקים בענף, התוצאה של זה היא הרת גורל ותוביל לסגירה של רפתות וירידה של המחלבות בהשקעה בקווי יצור מפוקחים. כי מי ירצה להשקיע מיליונים כשאין וודאות".

האם יש כוונה לחלק מכסות חלב נוספות במהלך השנה ואם כן, כמה?
"כרגע אנחנו בוחנים את המשמעויות של הייבוא אבל כרגע לא נוכל להתחייב למכסות נוספות".

קיים משבר מתמשך ברפתות בערבה וחשש לסגירת כמה רפתות קיבוציות. האם מועצת החלב נערכת או מתכוונת לפעול בעניין זה כמו בזמנו בפרויקט ערבה?
בזמנו יצאה מועצת החלב בקמפיין לעידוד קניה חלב ישראלי ולשיפור תדמית הענף. מדוע בתקופה מורכבת זו, אין התארגנות ענפית כוללת לקמפיין לשיפור תדמית הענף בקרב הצרכנים?
"הציבור הישראלי אוהב את החלב הישראלי ואת מוצרי החלב שלנו ותמיד מעדיף לצרוך אותם. אנו צריכים לדאוג שגם המדינה תהיה נאמנה כמו שהציבור נאמן לייצר המקומי. כרגע המדינה מעדיפה את הרפתן בפולין או בתורכיה על פני הרפתן הישראלי. לצערי בקצב הזה אנחנו למרות שהציבור רוצה לצרוך מוצרים ישראלים, לא יישאר לו מספיק".

במועצת החלב מאמינים כי רפתות מתחת למיליון ליטר לא יוכלו לשרוד, האם אין חשיבות ערכית, חברתית, לתמוך ברפתות קטנות כל עוד הן איכותיות. כמו גם המשך התהליך המצער של סגירת רפתות משפחתיות?
"בעשור האחרון סגרו למעלה מ 400- רפתות והם ימשיכו להסגר כאשר מקדמים את הייבוא, בגלל חוסר הוודאות – רפתן לא ישקיע כסף במשק כאשר הוא מרגיש שמחר עלולים לסגור אותו. זה אינטרס של המדינה לוודא שיש רפתות בישראל בכל מקום. זה חשוב לטובת ייצור בכל תנאי כמו מלחמה, ישיבה בגבולות, תעסוקה בפריפריה, אספקת מזון טרי לציבור. אם המדינה לא תתעשת היא תגלה שהיא איבדה את היכולת לשמור על הגבולות, את היכולת לספק תעסוקה בפריפריה ולבסוף את ביטחון המזון של הציבור".

שרים בממשלת ישראל הנתמכים על ידי פורום קהלת, מדברים בגלוי על פתיחת ענף החלב וביטול חוק החלב
"פורום קהלת מנסה לייבא לישראל תפיסות שמתאימות לאירופה או לארצות הברית, הבעיה היא שישראל היא לא אף אחת מהאזורים האלה – אנו מדינת אי, בלי גבולות פתוחים למדינות הסמוכות לנו, ובטח שלא יכולים לקיים סחר בחלב איתן. התפקיד שלי כמועצת החלב הוא לדאוג שיהיה חלב לציבור. ברגע שממשלה חושבת שהפתרון הוא רק ייבוא היא הופכת שבויה בתפיסה שגורמת לה להזניח דברים אחרים. אי אפשר לתת מענה ל 1.5- מיליארד ליטר חלב בשנה שמייצרים פה על בסיס יבוא. כשהמדינה חושבת שהיבוא יציל אותה היא תגלה שלא יהיה חלב על המדפים".

רפתנים טוענים לשחיקה מתמדת ברווחים, האם מחיר המטרה עדיין מספק אל מול הרגולציה המתהדקת?
"מחיר המטרה נותן תשובה לעלויות ולוקח אותן בחשבון, זה מנגנון שאנחנו רוצים לשמר כי הוא מבטיח וודאות לרפתנים ומאפשר להם לפעול בסביבה רוויית חוסר וודאות. מחיר המטרה הוא רק אלמנט אחד שמעניק לרפתן יכולת להתמודד עם המציאות, אולם ככל שהמדינה מפרה התחייבויות ברור שיכולת זו נפגעת. המטרה שלנו היא לפעול על מנת לייצר לרפתנים כמה שיותר ביטחון".

אנחנו בפתח שנה אזרחית חדשה, ענף החלב הישראלי, לאן?
"ענף החלב הישראלי הוא הטוב בעולם והוא ענף חזק וימשיך להיות כזה עוד שנים רבות. ישנם אתגרים איתם אנו מתמודדים אבל בסוף אני בטוח שגם המדינה תתעשת ותבין כי אין דרך אמיתית לדאוג לביטחון המזון של אזרחי ישראל בלי לחזק את הענף".

איחולים לחג?
"אני רוצה להודות לכלל הרפתנים בישראל, לנוקדים, לעובדי המחלבות ולכל העוסקים בענף החלב, אשר עושים לילות כימים במטרה להבטיח לציבור מוצרי חלב עשירים, טריים, איכותיים, מוצרים אשר שומרים על הביטחון, ביטחון המזון של כולנו. בשם כל עובדי המועצה אני מאחל לכולם שנה טובה".