צפו בזום הענפי שהתקיים ב- 1.11.2023
תנובה – קרן לשיקום הרפתות של העוטף
יומן מלחמה, מהדורה ראשונה
כתב – ראובן זלץ
העצב, הכאב ורוח ההתנדבות
בשבת בבוקר ב- 07.10.2023 השתנתה ישראל לעד, מה שהיה, לא יהיה עוד, לעולם. רוצחי החמאס פתחו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה, רצחו, טבחו, התעללו, שרפו ובזזו ועם ישראל סופר את מתיו, נכון לעכשיו (22.10) 1400 נרצחים והרוגים באירוע הקשה ביותר מאז קום המדינה ובכלל. קשה לתאר במילים את המראות, הקולות, את הצער, הכאב וכן, גם הכעס הרב השורר בקרב תושבי העוטף המרגישים כי המדינה בגדה בהם, הפקירה אותם וגם עכשיו יותר משבועיים לאחר תחילת המלחמה, אף שר לא התקשר, או הגיע לבקר, לנחם.
אחים לרפת!!
'משק הבקר והחלב' מביא את קולותיהם של הניצולים מהתופת, הגיבורים שנלחמו, המתנדבים האמיצים ומביא תמונת מצב עדכנית של קהילות שלמות שלא יהיו עוד. רפתות החלב בעוטף, שסיפקו כ- 20 אחוז מתוצרת החלב בארץ, ספגו מהלומה קשה. שמיל בלברמן ראש התארגנות רפתות בעוטף וברמת הנגב, אמר בכאב גדול "מפעל החיים שלנו התרסק לנגד עינינו, הוא התמוטט ואיבדנו למעשה את העדר, בטח ברמה שהיתה לפני המלחמה". אנחנו ב'משק הבקר והחלב' מרכינים ראש ומחבקים את תושבי העוטף. עם ישראל חי!!!
ליאור שמחה: "ביחד ננצח"
אנחנו בשלב ההתפכחות, אומר ליאור שמחה ומוסיף "רפתות העוטף ספגו מכה קשה, אך אנחנו לא נוותר, כבר עכשיו מרבית הרפתות חזרו לעבוד, בתנאים לא פשוטים ובמציאות כואבת".
נכון ליום שבת ( 21.10) עובדות 15 , מתוך 16 הרפתות בעוטף עזה, כשרפת כיסופים שספגה את הפגיעה הקשה ביותר, חדלה למעשה לפעול והעדר הועבר לרפתות אחרות. ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב אומר לנו: "אנחנו כעת בשלב מורכב, בשלב ההתפכחות במציאות קשה בה אנו קוברים את חברינו ובזמן שהמלחמה נמשכת ללא הרף". שמחה שסיים סיור נוסף בקיבוצי העוטף הוסיף ואמר, לצד הכאב והעצב, עם ישראל מתגלה במלוא כוחו ועוצמתו. לראות את מאות המתנדבים שהתקשרו לחמ"ל ההתאחדות וביקשו לעזור לרפתות העוטף, זה פשוט מרגש. לראות את הרפתנים שלנו, מכל הארץ, מתנדבים למען חבריהם לכל עזרה ובכל עת. את החקלאית, שיאון, מועצת החלב, עובדי ההתאחדות שלנו, כל מה שנותר לי, זה להגיד תודה ולהבטיח כי לא נוותר ונמשיך, ביחד, עד הניצחון ועד שכל רפתות העוטף יחזרו לפעול כרגיל ובמלוא הכוח".
החקלאית במתכונת חירום, גייסה רופאים שפרשו
החקלאית החלה לעבוד במתכונת חירום, פתחה חמ"ל לשירות הרפתנים ואף גייסה רופאים וותיקים לאחר שכ- 30 אחוז מרופאי החקלאית, גויסו לצה"ל. מנכ"ל החקלאית, איתי ברק אמר לנו "בכדי שהשירות השוטף לא ייפגע החזרנו לשורותינו בתקופה הקרובה רופאים ותיקים שיתפסו את האזורים שבהם הרופא הקבוע לא נמצא". הרופאים שהוחזרו, ד"ר דורון טיומקין, ד"ר יוני ורוד, ד"ר שמוליק ברוקשטיין, ד"ר בני שריר וד"ר מוטי ולדמן. בנוגע לאספקת תרופות וציוד אין צפי למחסור, מחסן החקלאית מלא ואין טעם ברכישת כמויות לא נדרשות לתפעול השוטף. אנו מוודאים כי לא ייווצר מחסור ברפתות העוטף ונמצאים בקשר רציף עם צה"ל. כמה ימים לאחר תחילת המלחמה וכשהמצב אפשר זאת, ירדה לרפתות העוטף, ד"ר שני שיינין, הרופאה הראשית ואלון בן דוד רופא בחקלאית. השניים עודכנו במצב וקבלו מידע על מה צריך בכל הקשור לטיפולים, מחלות בעדר וציוד רפואי.
שר החקלאות אבי דיכטר "פועל במרץ להבטיח יכולת ייצור חלב מפוקח שיבטל את הצורך ביבוא"
בלשכת שר החקלאות דיכטר מודעים היטב לכעס הרב בקרב הרפתנים לאחר הסכמת דיכטר על המשך יבוא חלב. אנחנו מודעים לביקורת ומנסים לעשות כל מה שניתן, אמרו לנו בסביבתו של השר. השר עצמו אמר לנו "הסכמתי לפתיחת יבוא מוגבל לתקופה של 3 חודשים, אנחנו נקדם ייצור חלב מפוקח במחלבות נוספות". ראיון בלעדי!!!
הכאב, השכול והאומץ – רפתנים בחזית: בלברמן "מפעל חיים שהתרסק לנו מול העיניים"
אין מילים לתאר את אומץ הלב, הנחישות, ההתנהלות וההתנדבות של תושבי עוטף עזה, כמו גם את המתנדבים שהגיעו לעזור ברפתות החלב. כשהתותחים רועמים, הטילים שורקים ובעצם כל תושבי העוטף פונו למקומות אחרים, כל הרפתות פועלות ועובדות ברמה כזו או אחרת, בהתחשב בנזקים הכבדים שנגרמו להן במלחמה. 16 רפתות העוטף נפגעו, הופגזו ורק לאחר מספר ימים של חוסר יכולת לחלוב ולהאכיל את הפרות, מנסים לחזור לסוג של עבודה. עדכון מהשטח.
עדכון מהשטח
בלברמן: "מפעל חיים שהתרסק לנו מול העיניים"
דניאל ווייס מנהל רפת עין השלושה: "מנסים להתאושש, הכאב גדול"
אבי פריימן מנהל רפת עלומים: "היינו נצורים 30 שעות בממ"ד 12 אנשים"
גל ינאי ווייס רכזת מתנדבים בהתאחדות: "יש לי את הזכות לעזור לחברים בעוטף"
ניכה שטרסמיסטר כרמל כץ, מתנדבת ברפת עין השלושה
יומן מלחמה – מהדורה ראשונה
ניכה שטרסמיסטר כרמל כץ, מתנדבת ברפת עין השלושה
ברגע שניכה מבאר טוביה שמעה כי דרושים מתנדבים לחליבה ועזרה ברפתות העוטף, היא לא היססה לרגע וידעה שזה מה שהיא חייבת לעשות. היא ועוד מתנדבים רבים מכל רחבי הארץ. ניכה "הרגשה של שליחות חשובה"
כתב – ראובן זלץ
כתבות נוספות בנושא
בלברמן: "מפעל חיים שהתרסק לנו מול העיניים"
דניאל ווייס מנהל רפת עין השלושה: "מנסים להתאושש, הכאב גדול"
אבי פריימן מנהל רפת עלומים: "היינו נצורים 30 שעות בממ"ד 12 אנשים"
גל ינאי ווייס רכזת מתנדבים בהתאחדות: "יש לי את הזכות לעזור לחברים בעוטף"
ניכה שטרסמיסטר כרמל כץ, מתנדבת ברפת עין השלושה
ניכה בת 62 , נשואה לרענן כץ, דור שלישי לרפתנים ובעל רפת בבאר טוביה. ניכה "בתחילה היה קשה מאוד, המון פרות עם דלקות ודם בחלב, 3 ימים שלא נחלבו. היה לא פשוט המצב, יש ברפת 350 חולבות. כעת הרפת מופעלת בעיקר על ידי מתנדבים, יש את מנהל הרפת, דני ווייס והסגן שלו, גדי הגיבור הגדול מיחידה מובחרת, גדי ניהל עם חבריו קרבות קשים בחצר המשק. זה לא יאומן סיפורי הגבורה ששמעתי כאן".
לא חששת להגיע, איך הגיב רענן בעלך?
"לא היססתי לשניה ורני, הבעל תמך בי לחלוטין, אני באה ממקום קהילתי בחינוך שלי, כשיש צרה, באים לעזור. אני רפתנית עוד מימי בקיבוץ שריד, כששמעתי שצריך מתנדבים מיד באתי, אני כאן כבר 5
ימים ואישאר כמה שצריך. כעת אני עובדת ביונקיה ומחליפה את העובד שירד לאילת במסגרת הפינוי.
מה המצב כעת מבחינת ביטחון?
"יש כאן צבא שלם, מאבטחים אותנו חיילים בכל חליבה, ליונקיה, יש המון אזעקות של צבע אדום אבל אין מה לעשות, ממשיכים הלאה. למדתי למלא כדורים במחסניות (מחייכת ניכה). אנחנו מרגישים כאן הרגשה של שליחות"
איפה את תופס אותך?
"בעין השלושה, בדיוק אורזת, עד עכשיו חזרנו לישון ברביבים. אבל היום הורידו ממ"דים ברפת בעין השלושה אז נישאר לישון שם".
כמה מתנדבים אתם שם?
"כרגע, 5 גברים ואני, הגענו מכל מיני קיבוצים בארץ. אני ממושב באר טוביה, יניב לרמן, מקיבוץ פלמחים, יוני רנד, יוצא בית השיטה ובועז אלמוג, מקיבוץ עין דור, רוי סגל מיטבתה ורותם מנדלסון מקיבוץ איל".
ומה הממשלה צריכה לעשות עכשיו?
"הממשלה בגדה בעוטף עזה, וזה לא עוטף עזה, זה עוטף ישראל, עכשיו הם צריכים פשוט לסתום את הפה ולתת לצבא לעשות את העבודה. ראיתי כאן דברים שלא חשבתי שאראה. עכשיו פתאום כולם נזכרים בעוטף, שנים שהתחננו כאן לעזרה, לגיבוי, לנשקים ואף אחד לא עשה כלום, עכשיו הם נזכרים. שיילכו הביתה, העם מסתדר מאוד יפה בלעדיהם. האחים לנשק כאן ועושים עבודת קודש, זה פשוט
לא יאומן, ההתנדבות כאן. אנחנו עם מדהים, אנחנו סובלים רק מ-2 דברים, פוליטיקאים נחותים ורבנים חשוכים, שיטת ההפרד ומשול הזה פשוט נוראית. אני באה מבית תימני ומה שהממשלה הזו עשתה לנו, היא פירקה לנו את הצורה. תראה, שומרים עלי כאן חיילים דתיים, חילוניים, מזרחיים, אשכנזים וכשאני נזכרת מה אמרו במשך חודשים השרים בממשלה הזו, אני מתביישת. הם אחראים על כל מה שקרה, על כל האסון הזה".
'אחים לנשק', התנדבות מופלאה
ואם מחפשים סוג של קרן אור בתוך האפילה, אי אפשר שלא להזכיר ולהלל את עמותת 'אחים לנשק' שמיד בפרוץ המלחמה, התארגנו כמבצע צבאי לכל דבר, בכל רחבי הארץ. אלפי מתנדבים, מטה מרכזי ענק ב'אקספו' שגני התערוכה ת"א. משלוחי חבילות לחיילים ולתושבי העוטף, הסעות חיילים, קניות מזון, ציוד צבאי ורפואי, הטסת ישראלים בחזרה הביתה.אין תושב אחד בעוטף שלא מזכיר, משבח ומהלל את קבוצת האנשים המופלאה הזו שעזבו הכל והתנדבו למען תושבי העוטף והמאמץ המלחמתי. ולהיזכר איך הם הושמצו, קראו להם שמאלנים בוגדים, ובעת מלחמה מתברר כי בלעדיהם המצב היה גרוע הרבה יותר אל מול ממשלה לא מתפקדת.
שר החקלאות אבי דיכטר: "פועל במרץ להבטיח יכולת ייצור חלב מפוקח שיבטל את הצורך ביבוא"
בלשכת שר החקלאות דיכטר מודעים היטב לכעס הרב בקרב הרפתנים לאחר הסכמת דיכטר על המשך יבוא חלב. אנחנו מודעים לביקורת ומנסים לעשות כל מה שניתן, אמרו לנו בסביבתו של השר. השר עצמו אמר לנו "הסכמתי לפתיחת יבוא מוגבל לתקופה של 3 חודשים, אנחנו נקדם ייצור חלב מפוקח במחלבות נוספות". ראיון בלעדי!!!
כתב – ראובן זלץ
בענף החלב קיבלו בכעס רב את החלטת שר האוצר להמשך יבוא חלב, דווקא עכשיו, כשהרפתנים בעוטף סופרים את מתיהם, מלקקים את פצעיהם וחוזרים לאט לעבודה ברפתות שנפגעו קשות. זו יריקה בפרצוף שלנו אמרו הרפתנים שהביעו אכזבה מתמיכת השר דיכטר בצעד זה. בראיון מיוחד ל'משק הבקר והחלב' מאז פרוץ המלחמה מדבר דיכטר על היבוא, החקלאות ועתיד העוטף.
האם תוכל לפנות לחברי קיבוצי העוטף והרפתנים בכמה מילים אישיות ממך אליהם?
"אין בפי מילים שיכולות לתאר את הזוועות והטבח שביצעו מחבלי חמאס באנשי העוטף, בקיבוצים וביישובים בדרום. ילדים, נשים וזקנים שנרצחו באכזריות ובדם קר. אני רוצה לחזק אותם בשעתם הקשה. למדינת ישראל יש יעדים ברורים במלחמה הזאת: הריסת התשתיות הצבאיות של הטרור ומיטוט היכולות השלטוניות של החמאס בעזה. אני מאמין שאנחנו ננצח במלחמה הזאת, נפרח ונקים מחדש את כל מה שהטרור ניסה להרוס, ולא יצליח. חשוב לי גם להזכיר, כי בפיגועים האכזריים נרצחו גם רפתנים. אני משתתף בצערן של משפחותיהם. מדובר באנשים שהקדישו את כל הציונות והפרחת הדרום. הרוח
שלהם, תלווה אותנו לעד. ואסור לנו לשכוח גם את העובדים התאילנדים שנרצחו, וחלקם נחטפו. אזרחים זרים, שהגיעו לכאן לארץ והיוו חלק חיוני וחשוב מהמפעל העצום של החקלאות בדרום ובכלל".
שר האוצר מאפשר שוב יבוא חלב מארצות שונות, דווקא עכשיו בזמן מלחמה, זו סתירה בפרצוף הרפתנים, תגובתך.
"מיד עם פרסום האוצר בדבר הכוונה להאריך את הצו בחצי שנה נוספת, עוד לפני תחילת המלחמה, פניתי בכתב ובעל פה לשר האוצר סמוטריץ', והבעתי את התנגדותי הנחרצת לנושא, תוך מתן הצעה חלופית. עם פרוץ המלחמה, הנושא קיבל משנה תוקף. לשמחתי, שר האוצר קיבל את עמדתי ותיפתח מכסה מדודה לתקופה של שלושה חודשים. במצב מלחמה כפי שאנחנו נמצאים כיום, כולל האפשרות של פתיחת חזית צפונית, אני חושב שמחובתי לדאוג לכך שנהיה מצוידים במוצר מזון בסיסי כמו חלב, בכמויות עודפות ולא בכמויות חסרות. זו בין השאר, הסיבה שניתן היתר לייבא ביצים, זו הסיבה שניתן היתר לייבא חלב, מאחר ומדובר בשני מוצרים בסיסיים בשרשרת המזון. בנוסף, בכוונתי לקדם ייצור חלב בפיקוח במחלבות נוספות ואני נמצא במגעים מתקדמים מול שר האוצר בסוגיה זו. אני פועל כל העת לכך שתהיה יכולת קבועה של ייצור חלב מפוקח שהוא המוצר הנמכר ביותר בישראל, במחיר שהמדינה קבעה וביותר מאשר מחלבה אחת".
אתה חלק מהקבינט הכלכלי-חברתי שהוקם בעקבות המלחמה, אלו צעדים תדרוש למען חקלאי ישראל?
"ברור לכולם שעוטף עזה זו חקלאות, והמנוף הכלכלי העיקרי של יישובי העוטף הינה החקלאות הישראלית. לכן, בכוונתי לגבש תוכנית שיקום נרחבת לעוטף שתחזק את החקלאות בעוטף ובכלל. ביום ה' (19.10) העברנו בקבינט החלטה להקמת מנהלת שיקום עוטף עזה, שתתכלל את כל נושא שיקום האזרחים והיישובים שבארבע מועצות העוטף. אני אישית, דרשתי בקבינט כי יישובי 0-7 ק"מ יכללו גם את
היישובים במועצה אזורית אשכול, שנמצאים מאות מטרים מעבר לטווח 7 ק"מ, אך עורק חייהם הוא כביש 232 . אני שמח שיו"ר הקבינט בצלאל סמוטריץ' ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, הסכימו איתי. סיכמנו כי הדבר יובא לישיבת הממשלה הקרובה שבסמכותה לתקן זאת. כך, המנהלת תוכל לטפל גם ביישובים אלה. החקלאות ביישובים שהמנהלת תשקם, הינה חזקה ולא נפגעה בפיגועים הקשים של ה- 7 באוקטובר, אך כדי לחדשה, יש לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות. קל יותר לשקם עם דבר שעובד וניתן להפוך אותו למנוף שיקומי אדיר אם החקלאות תטופל ככזו על ידי המנהלת, הכל כמובן בשיתוף משרד החקלאות. בכוונתי לאייש בצוות לעסקים ולחקלאות שיהיה במנהלת, גורם מקצועי ממשרד החקלאות כדי לוודא שהאינטרס החקלאי מקבל משקל ראוי ומענה מקיף".
האם תוודא ששר האוצר והיבואנים, לא ינצלו את המלחמה, להגדלת היבוא של מוצרי חלב?
"לצערנו, למשרד החקלאות אין יכולת להשפיע על כוונת היבואנים. כמות הייבוא מבוצעת באמצעות מכסי מגן ופתיחת הייבוא מבוצעת במסגרת מכסות. לכך בדיוק חתרתי, בפתיחת הייבוא לחלב ניגר. אני בקשר מול שר האוצר כל העת בעניין הזה, ואנחנו פועלים על מנת להבטיח יכולת ייצור של חלב בפיקוח בישראל, שיבטל את הצורך בייבוא".
גל ינאי ווייס רכזת מתנדבים בהתאחדות: "יש לי את הזכות לעזור לחברים בעוטף"
גל, 46 , בת אפיקים, נשואה לנדב ינאי מנהל רפת אפיקים, עובדת מהבוקר המוקדם ועד השעות המאוחרות של הלילה בחמ"ל ההתאחדות כרכזת מתנדבים. תפקידה, מציאת מתנדבים לעבודה ברפתות. ינאי "זה מצב חירום שלא חווינו מעולם"
כתב – ראובן זלץ
כתבות נוספות בנושא
בלברמן: "מפעל חיים שהתרסק לנו מול העיניים"
דניאל ווייס מנהל רפת עין השלושה: "מנסים להתאושש, הכאב גדול"
אבי פריימן מנהל רפת עלומים: "היינו נצורים 30 שעות בממ"ד 12 אנשים"
גל ינאי ווייס רכזת מתנדבים בהתאחדות: "יש לי את הזכות לעזור לחברים בעוטף"
ניכה שטרסמיסטר כרמל כץ, מתנדבת ברפת עין השלושה
גל ינאי ווייס, לשעבר רפתנית, 18 שנים היתה מדריכת תוכנה בחברת 'אפימילק' והסתובבה ברחבי העולם, וב- 6 האחרונות עובדת בהתאחדות יצרני החלב, מדריכת נעה ושופטת בקר בשנה האחרונה. גל: "תשמע, אני עם דמעות בעיניים ואני זה לא הסיפור כאן, המלחמה האיומה שנפלה עלינו, מאלצת אותנו כחברה, לעשות הכל, למען תושבי העוטף ובמקרה שלנו, לרפתות העוטף שספגו מכה קשה. יש לי את הזכות לעזור להם, אז אל תעשה את הכתבה עלי, החשובים כאן הם המתנדבים האמיצים שלנו וכמובן תושבי העוטף. לשמחתי התארגנו כאן בהתאחדות מיידית, זה מצב חירום שלא חווינו כאן מעולם וליאור הבין זאת מיד והורה על הקמת חמ"ל כבר ביום הראשון ומאז אני על זה, מסביב לשעון. רוח ההתנדבות ממש מרגשת"
גם לרפתות הצפון
זה החל ברפתות העוטף ועבר לרפתות בכל גבולות הארץ, אומרת גל וממשיכה "בעצם נכנסתי לזה במקרה, הייתי בחמ"ל ההתאחדות וביקשו ממני לקחת את נושא ההתנדבות, כמובן שנעניתי בחיוב ומאז, אין יום ואין לילה".
יש היענות?
"תשמע, זה לא יאומן כמה אנשים רוצים להתנדב ולעזור, זה באמת מרגש, איזה עם יש לנו. יש המון המון רצון לתרום ולהתנדב, נכון לעכשיו יש לי רשימה של כ- 1000 מתנדבים והעבודה היא מסביב לשעון. אך העניין הוא שמחפשים רפתנים מקצועיים אתה יודע. העבודה הכי קשה הוא להסביר למתנדבים הנהדרים שלהיות רפתן זה מקצוע ולכן צריך לזכך את העניין כי בסוף אנחנו מחפשים רפתנים כי מדובר במלחמה אמיתית ואין שם לא פנאי ולא את התנאים ללמד להיות רפתן. אנחנו 10 ימים על זה ויש קרוב ל- 180 רפתנים שכבר התנדבו. לצערנו המלחמה תימשך והמטרה שלי היא לגייס רפתנים לסבב של שבוע עבודה ברפת. כי בסוף מדובר בעבודה לא קלה, עם פרות שרגילות להיחלב 3 פעמים ביום ופתאום הן נחלבות פעם ביום, לאחר מכן פעמיים ביום וכשהמצב מתוח, מלווה באזעקות, בטילים ורקטות, לא פשוט. צריך להבין כי הרפתות בעוטף עברו ועוברות טראומה גדולה".
וכעת יש דרישה גם ברפתות הצפון?
"אכן כן, לצערי בימים האחרונים יש ביקוש למתנדבים גם ברפתות גבול הצפון. צריך להבין כי בסופו של דבר הרפתנים המתנדבים, מגיעים לאזור קרבות וזה כלל לא מובן מאליו, נקווה לימים שקטים יותר.
דניאל ווייס מנהל רפת עין השלושה: "מנסים להתאושש, הכאב גדול"
עין השלושה ריקה לחלוטין והמנהל הוותיק של הרפת, שנבחרה לא פעם כרפת הטובה בארץ, אומר "אפילו הרפתנים לא כולם כאן. בתים רבים שרופים, נזקים כבדים נראים בכל הקיבוץ"
כתב – ראובן זלץ
כתבות נוספות בנושא
בלברמן: "מפעל חיים שהתרסק לנו מול העיניים"
דניאל ווייס מנהל רפת עין השלושה: "מנסים להתאושש, הכאב גדול"
אבי פריימן מנהל רפת עלומים: "היינו נצורים 30 שעות בממ"ד 12 אנשים"
גל ינאי ווייס רכזת מתנדבים בהתאחדות: "יש לי את הזכות לעזור לחברים בעוטף"
ניכה שטרסמיסטר כרמל כץ, מתנדבת ברפת עין השלושה
בעין השלושה כמו בכל יישובי העוטף, עדיין לא ממש מעכלים את גודל האסון, הטרגדיה. דניאל ווייס מנהל הרפת מספר "נכון לעכשיו מנסים להתאושש, אנחנו עברנו ל- 2 חליבות ביום, התחלנו להכין את האוכל בעצמנו. בחמישי לקחו לראשונה מאז פרוץ המלחמה את החלב לתנובה".
רפת עין השלושה
מצב העדר?
לא טוב, יש הרבה דלקות, צריך לזכור כי הפרות לא אכלו ולא נחלבו 3 ימים, מנסים להתאושש, המתיחות רבה כאן, הכל מאוד מסובך ומורכב. צוות המתנדבים שיש לנו כאן פשוט מרגש, יוצא מהכלל, המון רצון, רואים שבאו לתרום. לשמחתי ברובם הם אנשים שיודעים, במקרה קבלתי רפתנים אמיצים ומקצועיים".
וברמה האישית?
"ברמה האישית העצב כאן גדול ועדיין בלתי נתפס, בכדי להגיד לך באיזו מציאות בלתי נסבלת אנחנו כאן חיים אז אומר כי בעין השלושה נרצחו "רק" 4 חברי משק. אתה מבין את גודל הזוועה בתשובה שלי. בהתחשב בקיבוצים אחרים אז "רק" 4 נרצחים, מציאות מטורפת. אחת מהן, המחבלים שרפו אותה חיה בתוך הבית שלה ודבר ראשון שהם עשו, הרגו את הרבש"צ שלנו, רמי נגבי. ייקח לנו הרבה זמן לחזור לעצמנו".
אבי פריימן מנהל רפת עלומים: "היינו נצורים 30 שעות בממ"ד 12 אנשים"
"למזלנו הגיע באופן עצמאי מסוק קרב וחיסל את כל המחבלים בקיבוץ ובכך למעשה, עלומים ניצלה בנס מטבח גדול" כך אומר לנו אבי פריימן חבר הקיבוץ ומנהל הרפת. "הקיבוץ ריק, כל תושביו פונו למלון בנתניה. 2 בני משק נהרגו בעוטף 16 עובדים זרים נהרגו ו 8- עובדים זרים נחטפו לעזה"
כתב – ראובן זלץ
כתבות נוספות בנושא
בלברמן: "מפעל חיים שהתרסק לנו מול העיניים"
דניאל ווייס מנהל רפת עין השלושה: "מנסים להתאושש, הכאב גדול"
אבי פריימן מנהל רפת עלומים: "היינו נצורים 30 שעות בממ"ד 12 אנשים"
גל ינאי ווייס רכזת מתנדבים בהתאחדות: "יש לי את הזכות לעזור לחברים בעוטף"
ניכה שטרסמיסטר כרמל כץ, מתנדבת ברפת עין השלושה
אבי פריימן מספר "עלומים ריקה לגמרי, כל הקיבוץ פונה לנתניה, המלון, מחלקת הרווחה של העירייה, העיר מחבקת אותנו בצורה נהדרת. היום אחה"צ הלוויה של ראובן באשקלון. כאן בקיבוץ נמצאים כאן הרבה כוחות צבא. באשר לרפת, הצלחנו לעבור היום לפעמיים חליבה, הישמשנו את המכון בעזרת הטכנאים של scr מיכלי החלב היו מחוררים והצלחנו להשמיש אחד מהם. יש מעט מאוד חלב הפרות חטפו טראומה שלא נחלבו 5 ימים ולא אכלו 4 ימים. לפחות חצי מהעדר אמור להיות מוחלף. מרכז המזון נשרף כולל מתבנים, הסלפ שרוף לחלוטין, שופל פגוע במוסך. 15 פרות לפחות מתו בשלב זה. העדר ניזוק ברמה בלתי הפיכה וצריך לשבת ולקבל החלטות. בעלומים היה קרב גדול מאוד, היו בדרך להיכנס 70 מחבלים, 20 נכנסו בין 5 ל 8- נקודות חדירה ו- 50 היו בהתארגנות על הגדר. למזלנו הגיע באופן עצמאי מסוק קרב והוריד את כולם, אם לא, היה כאן טבח כמו בישובים הסמוכים. 16 עובדים זרים, 8 עובדים זרים נחטפו ולצערנו נהרגו חיילים על הגנת עלומים. 2 בני משק נהרגו בעוטף מאז תחילת הקרבות".
ענף החלב?
"ענף החלב נפגע אנושות, חלק מהרפתות נהרסו, אנשים נהרגו, זו נקודה שיצטרכו לחשוב עליה. אין עובדים בענף החלב ובחקלאות בכלל. ולכן יש לעשות כאן חשיבה מחדש על כל נושא החקלאות. המדינה לא תהיה מה שהיתה ואני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה. בעוטף כמו גם על העתיד שלנו כאן. מפעל חיים של כ- 40 שנה קרס ולכן השבר הנפשי גדול מאוד בעניין זה".
חושבים על העתיד?
האירוע הוא כל כך קולוסלי שאנחנו לא יכולים להכיל אותו, לדעתי העוטף לא יהיה מה שהיה זה ברור לחלוטין, מה יהיה זה קשה לדעת, אנשים מלקקים את הפצעים ויעשו זאת עוד הרבה זמן".