מגזין שלנו

דברים בשם אמרם – ליאור שמחה: "לדעתי, יש הבנה שיוקר המחיה אינו באשמת יצרני החלב והחקלאים"

למרות החודש הקשוח שעבר על ענף החלב, כולל 2 דוחות מבקר המדינה, חייבים להזכיר לכולנו, בכל הזדמנות, כי באם הענף לא היה מתוכנן, המצב היה הרבה יותר גרוע באופן קיצוני, עד לאיום ממשי על חלק גדול מהרפתות הפועלות וענף החלב כולו. וזה כלל לא מובן מאליו כי הענף נמצא תחת מתקפה קשה כבר תקופה ארוכה. ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, מסמן את ה'אויב', פורום קהלת ואומר "כמו שאני רואה זאת, הם מעוניינים לחסל את החקלאות הישראלית"

חוברת 424, דבר העורך – ראובן זלץ

כי בשבילי רק חלב ישראלי
ואתחיל בנימה אופטימית, כן, איזה ענף חלב מפואר יש לנו. אל מול כל חורשי הרעה, פורום קהלת, פוליטיקאים חסרי מעוף השבויים בקונספציות קפיטליסטיות, פופוליסטיות. אל מול כל אלה, עם ישראל חייב לדעת, כי יש להם כאן ענף חלב מפואר, איכותי, מתקדם, הנחשב לאחד מהטובים בעולם, אם לא הטוב שבהם. 'משק הבקר והחלב', העיתון שלכם, יצרני החלב, החליט להתחיל קמפיין ומקווים שתהיו שותפים לו. כי 'בשבילי רק חלב ישראלי' (ומוצריו).

משק הבקר והחלב, חוברת 424, שבועות התשפ"ג

בחינת השפעת כיסוי תחמיץ בעזרת יריעות ניילון אטומות לחמצן על איכות תחמיץ חיטה – יואב שעני, עירא פלך, תומר רענן

בניסוי זה נבחנה השפעת כיסוי תחמיץ אטום לחמצן ביחס ליריעת הפוליאתילן המקובלת בישראל על איכות התחמיץ

הגנה מפני קרינת שמש ישירה ועקיפה גורם חשוב עבור פרות חלב קיץ – ישראל פלמנבאום

עובדה ידועה היא שהפרה חייבת שייצור החום שלה יהיה זהה להפסד החום שלה. קרינת השמש "תורמת" לפרה חום חיצוני, כך שייצור החום העצמי שלה, בתוספת החום מקרינת השמש עולה על כושר הפגת החום של הפרות. מאמר זה מצביע על החשיבות הגבוהה של מניעת החשיפה לקרינת השמש ומתן צל ברפת.

רם סרוגו מנכ"ל מחלבת יוטבתה: "על כל ליטר חלב אנחנו משקיעים יותר"

מחלבת יוטבתה קולטת כ- 40 מיליון ליטר חלב בשנה מהרפתות בערבה, כמות נכבדה של חלב המיוצר בקצה המדבר. המחלבה הדרומית היא בעצם הסיבה העיקרית, אם לא היחידה לקיום רפתות חלב בערבה והיא זו המחזיקה בחיים, תרתי משמע, את הרפתות בערבה ועוזרת לא מעט להישרדותן. רם סרוגו, מנכ"ל המחלבה: "גם היכולות שלנו להשקיע ברפתות הולכות ומתמעטות". תמונת מצב

רפת קיבוץ יוטבתה

קיבוץ יוטבתה, נוסד בשנת 57 והוא עדיין קיבוץ שיתופי על מלא, כ- 350 חברים, הקיבוץ הגדול בערבה. פרנסה, מחלבת יוטבתה, פונדק יוטבתה, גד"ש מטעי תמרים ורפת גדולה בשותפות עם קיבוץ אילות.

רפת קיבוץ סמר

קיבוץ סמר, כ- 110 חברים, מהקיבוצים היחידים בארץ שעדיין שיתופי באופן מלא, יש אמנם דיבורים על העתיד אך כרגע, המצב נותר כמות שהוא. קיבוץ ייחודי, הנאבק מול מציאות משתנה. עיקר הפרנסה, מטעי תמרים (ענף הנמצא בירידה עד קריסה) ועובדי חוץ עצמאיים, מקצועות חופשיים, הוראה, ריפוי ועיסוק וכמובן רפת הנחשבת ליציבה כלכלית.

רפת קיבוץ אליפז

קיבוץ אליפז, כ- 70 חברים, עיקר הפרנסה ענף התמרים, תיירות ורפת. בשנים האחרונות עתיד הרפת באליפז עולה לדיונים חוזרים ונשנים בקיבוץ. יהיה מי שיאמר כי לחברי הקיבוץ נמאס מהקשיים, מהריח וכי המשק החליט ללכת על תיירות בכל הכוח, דבר שלא מתיישב היטב עם רפת.

רפת מושב פארן

מושב פארן, עלה לקרקע בשנת 73 , כ- 130 משפחות, מושב הנחשב כיציב מהבחינה הכלכלית שחלק גדול מהמשפחות עדיין המתפרנסות בעיקר מחקלאות, ירקות, פרחים, מטעי תמרים וכמה רפתות כולל רפת אחת גדולה של כמה מכסות. פעם, בתקופה שבה חקלאות לא היתה מילה גסה, נהנה מושב פארן משפע כלכלי, היום, המאבק לקיום והישרדות כלכלי הוא כמעט יום יומי.