גל, 46 , בת אפיקים, נשואה לנדב ינאי מנהל רפת אפיקים, עובדת מהבוקר המוקדם ועד השעות המאוחרות של הלילה בחמ"ל ההתאחדות כרכזת מתנדבים. תפקידה, מציאת מתנדבים לעבודה ברפתות. ינאי "זה מצב חירום שלא חווינו מעולם"

כתב – ראובן זלץ

כתבות נוספות בנושא
בלברמן: "מפעל חיים שהתרסק לנו מול העיניים"
דניאל ווייס מנהל רפת עין השלושה: "מנסים להתאושש, הכאב גדול"
אבי פריימן מנהל רפת עלומים: "היינו נצורים 30 שעות בממ"ד 12 אנשים"
גל ינאי ווייס רכזת מתנדבים בהתאחדות: "יש לי את הזכות לעזור לחברים בעוטף"
ניכה שטרסמיסטר כרמל כץ, מתנדבת ברפת עין השלושה

גל ינאי ווייס, לשעבר רפתנית, 18 שנים היתה מדריכת תוכנה בחברת 'אפימילק' והסתובבה ברחבי העולם, וב- 6 האחרונות עובדת בהתאחדות יצרני החלב, מדריכת נעה ושופטת בקר בשנה האחרונה. גל: "תשמע, אני עם דמעות בעיניים ואני זה לא הסיפור כאן, המלחמה האיומה שנפלה עלינו, מאלצת אותנו כחברה, לעשות הכל, למען תושבי העוטף ובמקרה שלנו, לרפתות העוטף שספגו מכה קשה. יש לי את הזכות לעזור להם, אז אל תעשה את הכתבה עלי, החשובים כאן הם המתנדבים האמיצים שלנו וכמובן תושבי העוטף. לשמחתי התארגנו כאן בהתאחדות מיידית, זה מצב חירום שלא חווינו כאן מעולם וליאור הבין זאת מיד והורה על הקמת חמ"ל כבר ביום הראשון ומאז אני על זה, מסביב לשעון. רוח ההתנדבות ממש מרגשת"

גם לרפתות הצפון
זה החל ברפתות העוטף ועבר לרפתות בכל גבולות הארץ, אומרת גל וממשיכה "בעצם נכנסתי לזה במקרה, הייתי בחמ"ל ההתאחדות וביקשו ממני לקחת את נושא ההתנדבות, כמובן שנעניתי בחיוב ומאז, אין יום ואין לילה".

יש היענות?
"תשמע, זה לא יאומן כמה אנשים רוצים להתנדב ולעזור, זה באמת מרגש, איזה עם יש לנו. יש המון המון רצון לתרום ולהתנדב, נכון לעכשיו יש לי רשימה של כ- 1000 מתנדבים והעבודה היא מסביב לשעון. אך העניין הוא שמחפשים רפתנים מקצועיים אתה יודע. העבודה הכי קשה הוא להסביר למתנדבים הנהדרים שלהיות רפתן זה מקצוע ולכן צריך לזכך את העניין כי בסוף אנחנו מחפשים רפתנים כי מדובר במלחמה אמיתית ואין שם לא פנאי ולא את התנאים ללמד להיות רפתן. אנחנו 10 ימים על זה ויש קרוב ל- 180 רפתנים שכבר התנדבו. לצערנו המלחמה תימשך והמטרה שלי היא לגייס רפתנים לסבב של שבוע עבודה ברפת. כי בסוף מדובר בעבודה לא קלה, עם פרות שרגילות להיחלב 3 פעמים ביום ופתאום הן נחלבות פעם ביום, לאחר מכן פעמיים ביום וכשהמצב מתוח, מלווה באזעקות, בטילים ורקטות, לא פשוט. צריך להבין כי הרפתות בעוטף עברו ועוברות טראומה גדולה".

וכעת יש דרישה גם ברפתות הצפון?
"אכן כן, לצערי בימים האחרונים יש ביקוש למתנדבים גם ברפתות גבול הצפון. צריך להבין כי בסופו של דבר הרפתנים המתנדבים, מגיעים לאזור קרבות וזה כלל לא מובן מאליו, נקווה לימים שקטים יותר.

עין השלושה ריקה לחלוטין והמנהל הוותיק של הרפת, שנבחרה לא פעם כרפת הטובה בארץ, אומר "אפילו הרפתנים לא כולם כאן. בתים רבים שרופים, נזקים כבדים נראים בכל הקיבוץ"

כתב – ראובן זלץ

כתבות נוספות בנושא
בלברמן: "מפעל חיים שהתרסק לנו מול העיניים"
דניאל ווייס מנהל רפת עין השלושה: "מנסים להתאושש, הכאב גדול"
אבי פריימן מנהל רפת עלומים: "היינו נצורים 30 שעות בממ"ד 12 אנשים"
גל ינאי ווייס רכזת מתנדבים בהתאחדות: "יש לי את הזכות לעזור לחברים בעוטף"
ניכה שטרסמיסטר כרמל כץ, מתנדבת ברפת עין השלושה

בעין השלושה כמו בכל יישובי העוטף, עדיין לא ממש מעכלים את גודל האסון, הטרגדיה. דניאל ווייס מנהל הרפת מספר "נכון לעכשיו מנסים להתאושש, אנחנו עברנו ל- 2 חליבות ביום, התחלנו להכין את האוכל בעצמנו. בחמישי לקחו לראשונה מאז פרוץ המלחמה את החלב לתנובה".

רפת עין השלושה

מצב העדר?
לא טוב, יש הרבה דלקות, צריך לזכור כי הפרות לא אכלו ולא נחלבו 3 ימים, מנסים להתאושש, המתיחות רבה כאן, הכל מאוד מסובך ומורכב. צוות המתנדבים שיש לנו כאן פשוט מרגש, יוצא מהכלל, המון רצון, רואים שבאו לתרום. לשמחתי ברובם הם אנשים שיודעים, במקרה קבלתי רפתנים אמיצים ומקצועיים".

וברמה האישית?
"ברמה האישית העצב כאן גדול ועדיין בלתי נתפס, בכדי להגיד לך באיזו מציאות בלתי נסבלת אנחנו כאן חיים אז אומר כי בעין השלושה נרצחו "רק" 4 חברי משק. אתה מבין את גודל הזוועה בתשובה שלי. בהתחשב בקיבוצים אחרים אז "רק" 4 נרצחים, מציאות מטורפת. אחת מהן, המחבלים שרפו אותה חיה בתוך הבית שלה ודבר ראשון שהם עשו, הרגו את הרבש"צ שלנו, רמי נגבי. ייקח לנו הרבה זמן לחזור לעצמנו".

"למזלנו הגיע באופן עצמאי מסוק קרב וחיסל את כל המחבלים בקיבוץ ובכך למעשה, עלומים ניצלה בנס מטבח גדול" כך אומר לנו אבי פריימן חבר הקיבוץ ומנהל הרפת. "הקיבוץ ריק, כל תושביו פונו למלון בנתניה. 2 בני משק נהרגו בעוטף 16 עובדים זרים נהרגו ו 8- עובדים זרים נחטפו לעזה"

כתב – ראובן זלץ

כתבות נוספות בנושא
בלברמן: "מפעל חיים שהתרסק לנו מול העיניים"
דניאל ווייס מנהל רפת עין השלושה: "מנסים להתאושש, הכאב גדול"
אבי פריימן מנהל רפת עלומים: "היינו נצורים 30 שעות בממ"ד 12 אנשים"
גל ינאי ווייס רכזת מתנדבים בהתאחדות: "יש לי את הזכות לעזור לחברים בעוטף"
ניכה שטרסמיסטר כרמל כץ, מתנדבת ברפת עין השלושה

אבי פריימן מספר "עלומים ריקה לגמרי, כל הקיבוץ פונה לנתניה, המלון, מחלקת הרווחה של העירייה, העיר מחבקת אותנו בצורה נהדרת. היום אחה"צ הלוויה של ראובן באשקלון. כאן בקיבוץ נמצאים כאן הרבה כוחות צבא. באשר לרפת, הצלחנו לעבור היום לפעמיים חליבה, הישמשנו את המכון בעזרת הטכנאים של scr מיכלי החלב היו מחוררים והצלחנו להשמיש אחד מהם. יש מעט מאוד חלב הפרות חטפו טראומה שלא נחלבו 5 ימים ולא אכלו 4 ימים. לפחות חצי מהעדר אמור להיות מוחלף. מרכז המזון נשרף כולל מתבנים, הסלפ שרוף לחלוטין, שופל פגוע במוסך. 15 פרות לפחות מתו בשלב זה. העדר ניזוק ברמה בלתי הפיכה וצריך לשבת ולקבל החלטות. בעלומים היה קרב גדול מאוד, היו בדרך להיכנס 70 מחבלים, 20 נכנסו בין 5 ל 8- נקודות חדירה ו- 50 היו בהתארגנות על הגדר. למזלנו הגיע באופן עצמאי מסוק קרב והוריד את כולם, אם לא, היה כאן טבח כמו בישובים הסמוכים. 16 עובדים זרים, 8 עובדים זרים נחטפו ולצערנו נהרגו חיילים על הגנת עלומים. 2 בני משק נהרגו בעוטף מאז תחילת הקרבות".

ענף החלב?
"ענף החלב נפגע אנושות, חלק מהרפתות נהרסו, אנשים נהרגו, זו נקודה שיצטרכו לחשוב עליה. אין עובדים בענף החלב ובחקלאות בכלל. ולכן יש לעשות כאן חשיבה מחדש על כל נושא החקלאות. המדינה לא תהיה מה שהיתה ואני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה. בעוטף כמו גם על העתיד שלנו כאן. מפעל חיים של כ- 40 שנה קרס ולכן השבר הנפשי גדול מאוד בעניין זה".

חושבים על העתיד?
האירוע הוא כל כך קולוסלי שאנחנו לא יכולים להכיל אותו, לדעתי העוטף לא יהיה מה שהיה זה ברור לחלוטין, מה יהיה זה קשה לדעת, אנשים מלקקים את הפצעים ויעשו זאת עוד הרבה זמן".

אין מילים לתאר את אומץ הלב, הנחישות, ההתנהלות וההתנדבות של תושבי עוטף עזה, כמו גם את המתנדבים שהגיעו לעזור ברפתות החלב, בזמן שהתותחים רועמים והטילים שורקים. נכון לעכשיו, תושבי העוטף פונו למקומות אחרים, כל הרפתות פועלות ועובדות ברמה כזו או אחרת, בהתחשב בנזקים הכבדים שנגרמו להן במלחמה. 16 רפתות העוטף נפגעו, הופגזו ורק לאחר מספר ימים של חוסר יכולת לחלוב ולהאכיל את הפרות, מנסים לחזור לסוג של עבודה. עדכון מהשטח

כתב – ראובן זלץ

כתבות נוספות בנושא
בלברמן: "מפעל חיים שהתרסק לנו מול העיניים"
דניאל ווייס מנהל רפת עין השלושה: "מנסים להתאושש, הכאב גדול"
אבי פריימן מנהל רפת עלומים: "היינו נצורים 30 שעות בממ"ד 12 אנשים"
גל ינאי ווייס רכזת מתנדבים בהתאחדות: "יש לי את הזכות לעזור לחברים בעוטף"
ניכה שטרסמיסטר כרמל כץ, מתנדבת ברפת עין השלושה

שמיל בלברמן רכז התארגנות רפתות הנגב והעוטף, חשב כבר שראה הכל בחייו. הרפתן הוותיק, חבר קיבוץ ניר יצחק שבכל סיטואציה מאתגרת, תמיד נשמע אופטימי מאוד, אך מאז השבת השחורה, הוא לא אותו אדם. רפתות העוטף, אולי המפעל הציוני, חקלאי, הטוב והמוצלח ביותר בארץ, נהרס כמעט לחלוטין. אך את שמיל מדאיג כרגע משהו אחר, מטבע הדברים, הרבה יותר חשוב. שמיל "בעלה של הבת שלי, טל חיימי, שהיה בכיתת הכוננות של הקיבוץ, נעדר מאז יום שבת הארור ואנחנו כולנו דואגים ונמצאים במתח גדול. באשר לקיבוץ שלנו, נכון לעכשיו, יש לנו קרוב ל 10- נעדרים, כי המספר עדיין לא ברור ו- 4 הרוגים, חברי הקיבוץ והעצב הוא אין סופי. קהילות שלמות הוכחדו כאן ולא ישובו לתפקד, בטח לא כמו יום לפני האסון והטבח. אנחנו קהילה שבורה".

איפה אתם עכשיו?
"כרגע אנחנו עכשיו במלון באילת, אני הייתי עד דקה 90 ברפת בניר יצחק אך הייתי חייב להיות כאן, ליד הבת שלי".

מי חולב כרגע ברפת?
"כרגע ברפת עובדים מתנדבים, חולבים פעם ביום, כי אין ברירה, מתנדבים נהדרים שהגיעו לעזור ליישובי העוטף. הקיבוץ בעצם פונה לחלוטין, אין נפש חיה בקיבוץ, הצבא לא הסכים שאף. עד לרגע זה יש לנו קרוב ל- 10 נעדרים ונכון לעכשיו יש לנו 4 הרוגים".

תמונת מצב של ענף הרפת בעוטף?
"ענף הרפת, מפעל החיים שלנו התרסק לנגד עינינו, הוא מתמוטט ובעצם איבדנו את העדר, אני מדבר על כל רפתות העוטף, כולנו עברנו לחליבה אחת ביום, או שתיים וככה אתה מחסל את הפרות. רוב הרפתות חולבות ישר לביוב. ולכן עכשיו כל המדינה יכולה לייצר חלב חופשי בנובמבר דצמבר ולקבל מחיר מלא. רפת כיסופים נכחדה, נמחקה, אין יותר רפת כיסופים, היא היתה מהרפתות הטובות בארץ,
רפת עלומים, עין השלושה, ניר יצחק, חולית, ניר מעון, כולן נפגעו פגיעה קשה מאוד. בעיה נוספת, העובדים הזרים לא רוצים להישאר וחסר כוח אדם מיומן. אין בכלל ספק שענף החלב שלנו, שהיה גאוותנו, ספק מהלומה קריטית, בטח נכון לעכשיו. אבל אנחנו נשקם אותו, זה אמנם כבר לא יהיה במשמרת שלי, אבל זה יקרה, כי אין לנו ברירה אחרת, נכון לעכשיו קשה מאוד. זה המצב"

נקודת אור, המתנדבים?
"כן, זה נכון, אני חייב לציין את תרומתה של ההתאחדות, את התמיכה, את המתנדבים המופלאים והאמיצים. תשמע, ההתאחדות מתגלה כאן במלוא גדולתה, אין לי פשוט מילים, ליאור שמחה מתגלה כאן כמנהיג אמיתי, אכפתי, דואג, מעדכן, באמת שאין לי מילים".

מסר לממשלה?
"אין לי שום מסר לממשלה הזאת, הם גם לא יזכרו אותנו אחרי המלחמה, אין לי שום ציפיות מהם, אתה מבין שעד לרגע זה, אף אחד מהם לא התקשר, אתה קולט את זה. לאחר 1300 נרצחים והרוגים, ההרס הגדול, הטרגדיות של תושבי העוטף, אף אחד מהם לא בא, או התקשר. כמעט שבועיים מאז תחילת המלחמה ואף שר מהממשלה, בטח לא ראש הממשלה שעדיין לא הוציא מהפה שלו את המילה קיבוצים. זה נראה לך הגיוני, תקין, חבורת פחדנים. דבר אחד אולי אפשר לקוות למרות שגם זה לא בטוח, שלא ישכחו אותנו בשש אחרי המלחמה, כי עכשיו זה לא חוכמה".

אתם כבר מצליחים להתחיל ולהבין מה קרה כאן?
"עדיין לא, אנחנו שקועים עמוק בצער ובכאב אבל אני חייב לומר דבר אחד. הגדודים שלא היו בגבול עזה, שהיו חסרים ביום שבת בהגנה על הישובים, הגדודים הללו היו בקבר יוסף ובחווארה, אתה מבין את זה, את קולט גודל המחדל הביזיוני. יש בנו כעס עצום, כי האסון הזה לא היה צריך לקרות, ניתן היה למנוע אותו או לפחות חלק גדול מאוד ממנו".

מי לא מכיר את השיר על החולצה הכחולה, סמל מעמד הפועלים, שפעם, מזמן, היא היתה עולה על כל העדיים. מאז ששרנו את השיר, נועה קירל שולטת ומעמד הפועלים כבר לא ממש קיים. אך מתברר כי גם במציאות כיום, פועלת תנועת נוער, חטיבת בני המושבים וכבר נערכים שם לחגיגות ה 100 בשנה הבאה. אדם קימחי מ"מ מנהלת, מנהל כספים ושטח של חטיבת בני המושבים: "התנועה חיה וקיימת בקהילות שלנו ואף עולה וצומחת"

פעם הקימו כאן קיבוצים ומושבים באמצעות גרעיני נח"ל מתנועות הנוער. גם כותב השורות היה בגרעין שכזה ואף זוכר את השירה האדירה על החולצה הכחולה, מחנות העבודה בקיבוצים, הוויכוחים האידיאולוגיים על הסוציאליזם ולילות הירח מסביב למדורה. כן, היו ימים ומאז ישראל שינתה פניה, כבר לא מקימים כאן קיבוצים ותנועות הנוער עברו שינויים בניסיון להתאים את עצמם לעידן האינטרנט והטיקטוק. אך מתברר כי בשקט בשקט, פועלת ביסודיות, בהתמדה ובנחישות, חטיבת בני המושבים, שהיא תנועת הנוער של תנועת המושבים וחטיבה בתנועת הנוער העובד והלומד המיתולוגית, המציינת בשנה הבאה 100 שנים להיווסדה. מאז ומתמיד היו נערות ונערים מהמושבים חלק מתנועת הנוער העובד והלומד עוד מימי הקמתו של מושב תל עדשים. כיום חטיבת בני המושבים מונה כ 200 ישובים ברחבי הארץ וכ 17.000 בני נוער. תנועה ציונית ארץ ישראלית, המעלה את ערך העבודה העברית, קיומה של חקלאות כחול לבן.

אדם קימחי: "התנועה רואה את עצמה כאחראית לגיבוש דור העתיד והמנהיגות ההתיישבות בשנים הקרובות". אדם, 44 , אב ל 4 ילדים, גדל בנוער העובד והלומד, עסק בהקמת קהילות של צעירים בנגב ופרויקטים של חינוך בנגב. אדם: "למעשה תכננתי למצוא עבודה של מבוגרים וללכת לנהל בית ספר, אך תוך כדי שנת חפיפה לניהול תיכון בירושלים, בינואר 2019 התבקשתי לבוא לעזור בתנועת המושבים לכמה חודשים, התאהבתי ונשארתי. עיקר תפקידי, פיתוח הקשר של סביבת המבוגרים לתנועה, אני רואה חשיבות מאוד גבוהה לקשר בין הדרג המתנדב, לבין היכולת של התנועה להגיע ל 100 אחוז ילדים בישוב".

איך מסבירים לילד על תנועת נוער בישראל 2023 ?
"תראה, אחת מהסיבות שהאנשים חיים שם בהתיישבות, זו הקהילה. והלב של הקהילה זו תנועת הנוער שלה. מי שמכנס את הילדים והנוער במושבים, זו תנועת הנוער ועל זה הישוב בונה את שאר המעגלים שלו, אך תנועת הנוער היא המנוע בכל קהילה בהתיישבות החקלאית, למרות שחלק גדול מהישובים לא עוסקים בחקלאות. אני מדבר על צורת הישוב הייחודית המפרידה בינך ובין העולם שבחוץ".

הרעיונות עברו שדרוג מאז ימי חומה ומגדל?
"ציונות בתפיסה האידיאולוגית שלי היא חברת מופת לשיטתו של הרצל. זאת אומרת, שוויון ערך האדם הוא המעלה הראשונה בסולם. יש כמה שכבות של החינוך התנועתי. בעיקרון החינוך שלנו הוא דרך חוויה ודיאלוג ולפתח את הסולם הערכי של הנערים. כל חודשיים יוצא תלם הדרכה, מערך של פעולות כתובות לשלל הגילאים השונים. בטווח הגילאים של התיכון, המטרה היא להביט לנוער דילמות מעולם המבוגרים, אקטואליים ושהנער יתמודד. לדוגמא, האם זה טוב שיהיה משק חלב בישראל, האם משתלם למדינת ישראל יהיה מערך עצמאי של ייצור מזון והנער מתמודד עם השאלה הזו ומגיע למסקנה עצמאית".

אך המדיניות השתנתה ויחד איתה החברה הישראלית?
"לצערי היתה כאן מדיניות, במשך עשרות שנים של אנטי ייצור, במדיניות המקדשת כסף בכל מחיר וכיום אנחנו אוכלים את פירות הבואש. אני סוציאליסט בגאווה, איש של עבודה, מדינת ישראל היא נס, היא קרתה כי אנשים החליטו שזה יקרה. לפני כ 150 שנים החליטו אנשים להגיע לכאן, לעבוד קשה ולבנות חברה צודקת ושוויונית. היי טק זה מצוין, אך זה לא אומר שמורים לא צריכים להיות מתוגמלים היטב ותחבורה ציבורית מתוקנת וחקלאות משגשגת. מי יגור בגבול לבנון ויגדל ביצים אם לא תהיה לו תמיכה ממשלתית, עזרה".

על מסרים וסוציאליזם
זה לא סוד כי הנוער כיום, בטח בחלקו, פחות קשוב למסרים שיתופיים ולרעיונות סוציאליסטיים. ההתמודדות של תנועות הנוער מול השינויים בחברה הישראלית, כלל לא פשוטים. קשה לשווק לנוער כיום ערכים שפעם היו מובנים מאליהם.

מה המסרים שלכם ואיך מתמודדים עם עזיבת הצעירים והיעלמות החקלאות?
"תנועה בלב הקהילה, תנועה ציונית המחנכת לשוויון ערך האדם ובונה את המנהיגות לשנת 2040 . הבוגר הראוי מבחינתי הוא זה החוזר לישוב שלו לאחר צבא ולוקח אחריות על הקהילה בתוכה הוא חי. אם המושב, הקיבוץ, לא יקיים אורח חיים שיתופי קהילתי ברמה כזו או אחרת ולהיאבק על ייצור חקלאי בישראל. בחלק מהמקומות לא עוסקים בחקלאות כי זה לא משתלם, זו החלטה של מדיניות וצריך לשנות את ההחלטה הזו. ובשביל זה צריך שיהיה ציבור צעיר ומודע ויהיה חשוב לו שהחקלאות תשגשג בישראל. התפקיד שלנו זה לייצר תנועת נוער טובה, פעילה, עדכנית שתייצר דור המשך איכותי לקהילה, במושב, בקיבוץ. כיום אנשים מחפשים חיים קהילתיים וזהו ערך חשוב בקהילות שלנו".

איך התנועה עם המחאות הפוליטיות האחרונות?
"אנחנו מבינים את המציאות, כתנועה ואנחנו חושבים שהמדריכים צריכים לדבר עם החניכים על אקטואליה עכשווית ועם החניכים רוצים לקיים מעגלי שיח במושבים שלהם, אנחנו בעד. התפקיד שלנו זה שהם לא ישמעו על המחאה רק מהעיתונות ומהוריהם. מי שרוצה להפגין, אנחנו
מברכים אך שיהיה להם את הכלים המתאימים על הנושא".

סוציאליזם, הפכה כמעט למילה גסה היום?
"אני חושב שזו מילה לא מובנת, זו מילה שכמעט הצליחו להכחיד אותה בחברה הישראלית. אז אנחנו יכולים לדבר על שוויון, צמצום פערים, התאגדויות, קואופרטיבים. אני לא קומוניסט, אני סוציאליסט. במשך 40 שנה גרמו לאנשים לחשוב כי מה שחשוב זה רק הכסף והמדינה לא צריכה להשקיע בנו, בבריאות, ברווחה, בתחבורה ציבורית. היום חלק גדול מהציבור מבין שזו היתה טעות ומדינת רווחה היא אלמנט חשוב כמו ביטחון לפחות. מדינה היא לא כמו חשבון בנק פרטי, מטרתה היא להשקיע בציבור וכמה שיותר. לצערי המדיניות הקפיטליסטית החזירית, הביאו אותנו למקום שבו מייבאים עגבניות מירדן ותורכיה, וחקלאים ישראלים נאלצים לזרוק עגבניות לפח. זו מדיניות מעוותת הפוגעת קשה במרקם האנושי, חברתי שלנו.

עברתם שינויים?
"בשנים האחרונות עשינו שינוי ארגוני גדול לאחר זיהינו שאיכות ההדרכה ירדה ושינינו את המבנה הארגוני כדי לתת תשומת לב למה שקורה בקהילה וכל קהילה נראית אחרת וכך חייבים להתייחס, אי אפשר לעבוד עם כל המושבים עם אותו תוכן. הקהילות שונות, אחת מהשניה ואנחנו משקיעים המון אנרגיה בתוכניות ייעודיות לכל ישוב והתאמה למרקם האנושי בישוב".

ומה לגבי עתיד?
"אני חושב שחטיבת בני המושבים תמשיך לצמוח ולהיות התנועה הגדולה במושבים ובישובים הקהילתיים ברחבי הארץ. אני עדיין מאמין שיש סיכוי להקים כאן חברת מופת בארץ ישראל, אך יש עוד עבודה רבה. רעיון המושב שהוא המצאה ישראלית, יש לו המון רלוונטיות שבין השיתוף
המשפחתי לקהילתי, המתכתב עם הצרכים של החברה הישראלית שבין קפיטליזם לסוציאליזם". ואם יש אור במנהרה שלנו, הרי שהוא מתחיל מכאן, מבני נוער המחויבים למטרות משותפות, של ציונות, ערכי עבודה, חמלה, שיתוף ושוויון. וכן, גם קצת סוציאליזם לא יזיק כאן בחברה שלנו, כי בסופו של דבר, כולנו כאן ביחד ואם נשיר שוב בקול, על החולצה הכחולה, בטח יהיה כאן קצת יותר טוב

איציק שניידר מוצא את עצמו לעיתים בין הפטיש לסדן, כמנכ"ל מועצת החלב, הוא שומע את טענות הרפתנים, הכעס והחשש ומהצד השני, הוא חייב לשמור על איזו שהיא ממלכתיות מול ממשלת ישראל ויחסי עבודה למרות התנהלות הממשלה בכלל ושר האוצר בפרט. בראיון ערב חג אומר שניידר "כרגע המדינה מעדיפה את הרפתן בפולין או בטורקיה על פני הרפתן הישראלי"

אם מחפשים אור במנהרה, הרי שכיום שר החקלאות מביע עמדות בעד החקלאות וענף החלב ובהחלט תומך באמירותיו ופעולותיו בחקלאות כחול לבן וזאת בניגוד לקודמו בתפקיד. הדבר אולי מקל קצת על עבודתו של שניידר וקברניטי הענף, אך כרגע קולות פורום קהלת גוברים. שניידר מקורב לשר דיכטר ואם בוחנים את הדבר בעין ענפית, זה חשוב מאוד. לפני כשלושה שבועות התבשרנו כי איציק שניידר קיבל תפקיד נוסף, יו"ר מועצת הצמחים, שניידר: "לפני מספר שבועות פנה אליי שר החקלאות בבקשה לקחת את התפקיד במועצת הצמחים, לאחר לבטים השבתי בחיוב. אין ספק שמדובר בתפקיד חשוב ואני, בשיתוף השר ומנכ"ל משרד החקלאות פועלים על מנת לחזק את הענף והעוסקים בו".

הגשתם בג"צ נגד החלטת השר סמוטריץ לאשר ייבוא חלב ניגר, אך בינתיים רשת יוחננוף הודיעה שגם היא מתכוונת לייבא מטורקיה וכל זאת בניגוד להסכם הענפי, תגובתך. מבין שיש חדשות בעניין אשמח לפירוט?
"כל נושא יבוא החלב הוא ספין לטובת יחסי הציבור של היבואנים שלצערי המדינה 'קנתה' ועכשיו הופכת אותו הלכה למעשה לתוכנית עבודה שהולכת לפגוע בכולנו, יצרני החלב והציבור הרחב. כמות החלב שמגיעה לישראל היא מזערית – גם יוחננוף הולך להביא כ 20 אלף ליטר. במדינה בה צורכים מידי שבוע 7 מיליון ליטר של חלב מפוקח, המספרים של היבוא הם פחות ממאית האחוז. הבעיה האמיתית היא שהמדינה סבורה שיבוא יכול לתת מענה לצורכי השוק ולביטחון המזון של ישראל וכתוצאה מכך פוגעת בייצור המקומי ובוודאות של העוסקים בענף, התוצאה של זה היא הרת גורל ותוביל לסגירה של רפתות וירידה של המחלבות בהשקעה בקווי יצור מפוקחים. כי מי ירצה להשקיע מיליונים כשאין וודאות".

האם יש כוונה לחלק מכסות חלב נוספות במהלך השנה ואם כן, כמה?
"כרגע אנחנו בוחנים את המשמעויות של הייבוא אבל כרגע לא נוכל להתחייב למכסות נוספות".

קיים משבר מתמשך ברפתות בערבה וחשש לסגירת כמה רפתות קיבוציות. האם מועצת החלב נערכת או מתכוונת לפעול בעניין זה כמו בזמנו בפרויקט ערבה?
בזמנו יצאה מועצת החלב בקמפיין לעידוד קניה חלב ישראלי ולשיפור תדמית הענף. מדוע בתקופה מורכבת זו, אין התארגנות ענפית כוללת לקמפיין לשיפור תדמית הענף בקרב הצרכנים?
"הציבור הישראלי אוהב את החלב הישראלי ואת מוצרי החלב שלנו ותמיד מעדיף לצרוך אותם. אנו צריכים לדאוג שגם המדינה תהיה נאמנה כמו שהציבור נאמן לייצר המקומי. כרגע המדינה מעדיפה את הרפתן בפולין או בתורכיה על פני הרפתן הישראלי. לצערי בקצב הזה אנחנו למרות שהציבור רוצה לצרוך מוצרים ישראלים, לא יישאר לו מספיק".

במועצת החלב מאמינים כי רפתות מתחת למיליון ליטר לא יוכלו לשרוד, האם אין חשיבות ערכית, חברתית, לתמוך ברפתות קטנות כל עוד הן איכותיות. כמו גם המשך התהליך המצער של סגירת רפתות משפחתיות?
"בעשור האחרון סגרו למעלה מ 400- רפתות והם ימשיכו להסגר כאשר מקדמים את הייבוא, בגלל חוסר הוודאות – רפתן לא ישקיע כסף במשק כאשר הוא מרגיש שמחר עלולים לסגור אותו. זה אינטרס של המדינה לוודא שיש רפתות בישראל בכל מקום. זה חשוב לטובת ייצור בכל תנאי כמו מלחמה, ישיבה בגבולות, תעסוקה בפריפריה, אספקת מזון טרי לציבור. אם המדינה לא תתעשת היא תגלה שהיא איבדה את היכולת לשמור על הגבולות, את היכולת לספק תעסוקה בפריפריה ולבסוף את ביטחון המזון של הציבור".

שרים בממשלת ישראל הנתמכים על ידי פורום קהלת, מדברים בגלוי על פתיחת ענף החלב וביטול חוק החלב
"פורום קהלת מנסה לייבא לישראל תפיסות שמתאימות לאירופה או לארצות הברית, הבעיה היא שישראל היא לא אף אחת מהאזורים האלה – אנו מדינת אי, בלי גבולות פתוחים למדינות הסמוכות לנו, ובטח שלא יכולים לקיים סחר בחלב איתן. התפקיד שלי כמועצת החלב הוא לדאוג שיהיה חלב לציבור. ברגע שממשלה חושבת שהפתרון הוא רק ייבוא היא הופכת שבויה בתפיסה שגורמת לה להזניח דברים אחרים. אי אפשר לתת מענה ל 1.5- מיליארד ליטר חלב בשנה שמייצרים פה על בסיס יבוא. כשהמדינה חושבת שהיבוא יציל אותה היא תגלה שלא יהיה חלב על המדפים".

רפתנים טוענים לשחיקה מתמדת ברווחים, האם מחיר המטרה עדיין מספק אל מול הרגולציה המתהדקת?
"מחיר המטרה נותן תשובה לעלויות ולוקח אותן בחשבון, זה מנגנון שאנחנו רוצים לשמר כי הוא מבטיח וודאות לרפתנים ומאפשר להם לפעול בסביבה רוויית חוסר וודאות. מחיר המטרה הוא רק אלמנט אחד שמעניק לרפתן יכולת להתמודד עם המציאות, אולם ככל שהמדינה מפרה התחייבויות ברור שיכולת זו נפגעת. המטרה שלנו היא לפעול על מנת לייצר לרפתנים כמה שיותר ביטחון".

אנחנו בפתח שנה אזרחית חדשה, ענף החלב הישראלי, לאן?
"ענף החלב הישראלי הוא הטוב בעולם והוא ענף חזק וימשיך להיות כזה עוד שנים רבות. ישנם אתגרים איתם אנו מתמודדים אבל בסוף אני בטוח שגם המדינה תתעשת ותבין כי אין דרך אמיתית לדאוג לביטחון המזון של אזרחי ישראל בלי לחזק את הענף".

איחולים לחג?
"אני רוצה להודות לכלל הרפתנים בישראל, לנוקדים, לעובדי המחלבות ולכל העוסקים בענף החלב, אשר עושים לילות כימים במטרה להבטיח לציבור מוצרי חלב עשירים, טריים, איכותיים, מוצרים אשר שומרים על הביטחון, ביטחון המזון של כולנו. בשם כל עובדי המועצה אני מאחל לכולם שנה טובה".