המינוי הראשון של שר החקלאות אבי דיכטר, היה מינוי אורן לביא, איש אמונו, האיש ההולך איתו צמוד מאז 2006 . לביא ינהל את המשרד בהתאם למדיניות דיכטר. כ- 4 חודשים לאחר כניסתו לתפקיד, בראיון ראשון ומיוחד, מדבר לביא על המשרד אותו הוא יוביל, על חקלאות, על היבוא, טרור חקלאי וכמובן על ענף החלב. לביא: "ענף חלב, מקצועי, חזק ויציב יאפשר רווחיות ופרנסה למאות רפתנים הפרוסים ברחבי הארץ". בלעדי ל'משק הבקר והחלב'
זה לא סוד שכל חקלאי ישראל נשמו לרווחה כשאבי דיכטר נכנס ללשכת שר החקלאות. פורר, השר לשעבר, הותיר מאחוריו חקלאות מדממת ולמרות כל הדיבורים על יוקר המחיה, הרי שבתקופתו ניתן רק לציין את היבוא חסר הגבולות שפגע, יש מי שיאמר, הרס, ענפי חקלאות שלמים. כך שבואו של דיכטר ובעקבותיו, האיש הקרוב אליו ביותר, אורן לביא, התקבל בחיוכים רבים, בטח בקרב החקלאים. כך גם מינוי אורן לביא לתפקיד מנכ"ל המשרד, שעבר בשקט וללא שום התנגדות. אז דובר על רוח חדשה במשרד החקלאות. משרד האמור בסופו של דבר לייצג את החקלאים ולשמור עליהם. בראיון נרחב, ראשון מאז שנכנס לתפקידו, עונה המנכ"ל לביא על כל השאלות הבוערות, בנושאים שעל סדר היום של החקלאים בישראל. דבריו של מנכ"ל המשרד יערבו לאוזני החקלאים, כעת נותרה השאלה, האם אכן יהיה בכוחו, בממשלה בה שולט פורום קהלת, האם יהיה בכוחו ובכוח השר, לשמור על החקלאות כחול לבן. אם זאת, יש לציין כי אורן לביא, כמו השר דיכטר, הוא איש ליכוד וותיק ובעל מהלכים והשפעה במפלגה, דבר שיעזור לו ולשר שלו, לקדם את משנתם המשותפת במשרד החקלאות.
כ- 4 חודשים עברו מאז כניסתך לתפקיד, איזה משרד מצאת והאם המטרות שלכם, זהות למטרות שר החקלאות לשעבר פורר שדגל בפתיחת השוק החקלאי ליבוא וגרם, כך לדברי החקלאים, לפגיעה קשה בענף החקלאות הישראלי?
"משרד החקלאות ופיתוח הכפר הוא בעל משמעויות כלכליות, חברתיות וביטחוניות. עם כניסתי לתפקיד התווה השר, אבי דיכטר, את מונח היסוד "אין מדינה ללא חקלאות ואין חקלאות ללא חקלאים". המונח משקף את שינוי הכיוון שהשר מוביל ביחס למדיניות העבר במשרד. כידוע לך, משרד החקלאות הוא משרד ותיק עם עובדים מסורים ומקצועיים בעלי רצון גדול לקדם את החקלאות המקומית-הישראלית, ומחוברים לצרכי החקלאים בשטח. ברמת המשרד שמתי לי כיעד לטפל באיוש מגוון תפקידי מפתח שהיו פערים לגביהם, החל ממנהלי מחוזות שמהווים את הקשר בין החקלאים בשטח לבין המשרד. בנוסף איוש של מנהל מערכות המידע ובעלי תפקידים נוספים וחשובים להצלחת המשרד. בימים אלה אני עובד על תוכניות העבודה והתקציב של המשרד, בתוך כך, אני פועל לעדכן את המודלים לתמיכה הישירה בחקלאות לטובת חיזוק היצור המקומי, ובוחן את כל התהליכים המתקיימים במשרד החל מגורמי היצור, מחקרים, ליווי והדרכה. כמנכ"ל המשרד שמתי לי כיעד להוביל מהפכה ולהפוך את משרד החקלאות למשרד מוביל בתחום השירות, הדיגיטל, המחקר והובלת נושא ביטחון המזון".
אם תוכל לציין את 3 המטרות העיקריות שלך, של השר, בקדנציה הזו במשרד החקלאות?
"שר החקלאות, אבי דיכטר, פועל במגוון דרכים להוביל את החקלאות המקומית וביניהן, הקצאות קרקע, הוזלת מחירי המים המושבים, הגדלת מספר העובדים הזרים בישראל, הצערת גיל החקלאים ונושא החדשנות בחקלאות. כל זאת במטרה להבטיח את ביטחון המזון של מדינת ישראל לאורך זמן ובאופן יציב לאורך שנים".
בתחילת החודש הציג מבקר המדינה את הדו"ח בנושא פשיעה חקלאית. שר החקלאות דיכטר, כבר התבטא בעבר בנושא והבטיח מאבק חסר פשרות. האם יש תוכנית, תקציב, או פעולות נגד הפשיעה החקלאית הגורמת לנזקים של מיליארדי שקלים בשנה?
"הפשיעה במרחב הכפרי היא מבחינתי טרור חקלאי ותפקידנו כמדינה להבטיח שאף חקלאי לא יישאר לבד אל מול טרור חקלאי. כפי שעולה בדו"ח, הגורמים בעלי הסמכויות לטיפול בפשיעה במרחב הכפרי הם המשטרה ומשמר הגבול. יחד עם זאת, ומתוך הרצון לסייע לחקלאים בסוגיה זו, בשנת 2022 טרם כניסתי לתפקיד, משרד החקלאות ביצע מהלך נרחב של שיתוף ציבור עם החקלאים על מנת ללמוד על הקשיים הנגרמים להם מתוך רצון לסייע בתחומים בהם יש למשרד יכולת סיוע, כגון: ביטוחים, תמיכות לאמצעי אבטחה וסיוע מול משרדי ממשלה אחרים. בעקבות התובנות הללו, הנחתי את גורמי המקצוע במשרד להכין תכנית אופרטיבית בהתאם לממצאים שנצברו בתהליך שיתוף הציבור.
מה עמדתך בנושא היבוא של תוצרת חקלאית לישראל ?
"עבורי החקלאות בישראל היא מילה נרדפת לציונות. ההתמודדות עם יוקר המחייה בישראל דרך פגיעה אנושה בענפי החקלאות המקומית היא טעות קשה לטווח הארוך. התוצאה ההרסנית בענף השום היא הדוגמה המוחשית לכך. ביטחון המזון וחוסנה של מדינת ישראל הם הנושאים
המרכזיים שצריכים לעמוד לנגד עינינו. לדעתי, תוצרת חקלאית מיובאת צריכה להיות בעיקר במקומות בהם לישראל חוסר יכולת לייצר או חיסרון יחסי מובהק. לנגד עינינו מוכרחים לעמוד, ביטחון המזון לתושבים, שמירה על קרקעות המדינה, חקלאות עד התלם האחרון, יצירת מקומות עבודה ועוד".
ברשותך, עדיין בנושא היבוא, כל ענף הנפתח ליבוא נפגע קשות או שחוסל לחלוטין. כך קרה עם ענף הדגה, השום, הדבש, ענף הבקר למאכל. מה גם שהיבוא לא גרם לירידת מחירים, נהפוך הוא, ראה דוגמא לעליית מחירי החמאה?
"החל מהיום הראשון שהגענו למשרד החקלאות נאבקנו לעצור את הרפורמה החקלאית שהחלה בממשלה הקודמת. רפורמה שתכליתה לפתוח לייבוא את כל מוצרי החקלאות הטרייה ושהספיקה לגרום ללא מעט נזקים. אם הרפורמה הייתה יוצאת לפועל באופן מלא אני מניח שהנזק לחקלאות המקומית היה דרמטי, בדומה לתוצאה ההרסנית בענף השום שכמעט וחוסל כליל. אם המדינה רוצה לייבא תוצרת טרייה היא צריכה לעשות זאת במקביל למתן תמיכות ישירות לחקלאים המקומיים, ובנוסף לאפשר לחקלאים לעמוד באותו קו התחלה כמו החקלאים באותן מדינות מייצאות בהיבט של מחירי מים, ידיים עובדות, תמיכות ישירות, מס כניסה למדינה וכדומה. יחד עם זאת, הסתמכות על יבוא בלבד ללא תחרות מעמידה בסכנה את ביטחון המזון המקומי שכן ענפי חקלאות מקומיים יתקשו לעמוד באתגר. אני יכול להעיד שהנהלת המשרד פועלת למול משרד האוצר האמון על נושא המכסים על מנת לשמר את היציבות והוודאות שהחקלאים כה זקוקים להן".
ענף החלב הישראלי עובר שחיקה איטית, הרווחיות נשחקת, היבוא גדל, איך אתה רואה את עתיד הענף בישראל והאם אתה בעד הענף שישאר מתוכנן?
"החקלאים בענף החלב ובחקלאות בכלל זקוקים ליציבות ולוודאות. ענף חלב, מקצועי, חזק ויציב יאפשר רווחיות ופרנסה למאות רפתנים הפרוסים ברחבי הארץ. נושא המכסות נמצא ככלי יעיל לשמירת היציבות בענף ובמיוחד בענף עם אחריות חקלאית גבוהה ומקצועיות כמו ענף החלב. יתכן ובעתיד ימצאו כלים אחרים, כמו תמיכות או שיטות נוספות לשמור על יציבות ואספקה סדירה של מוצרי חלב לציבור, אך במצב הכלכלי של היום נראה כי שיטת המכסות היא זו המאפשרת את השמירה על הענף באופן המיטבי.
האם אתה כמנכ"ל משרד החקלאות, בעד תמיכה ישירה לרפתנים?
"התמיכה הישירה בשיטה האירופית פחות מתאימה לענף החלב הישראלי לאור הממשק השונה והעובדה כי הענף לא מתבסס על שטחי מרעה צמודים לרפת, אלא על מזון מרוכז, תחמיצים ושחתות. אני לא פוסל תמיכות ישירות, אבל צריך לבחון לעומק את הכלי והתאמתו לענף ייחודי זה".
אחת מהטענות החוזרות ונשנות של החקלאים, הרגולציה המקשה עליהם לפעול עד כדי סגירת משקים, דעתך?
"אכן עודף בירוקרטיה היא בעיה משמעותית בכלכלה בכלל, ובוודאי בחקלאות, ואנו במשרד בעזרת צוות מדיניות רגולציה בחטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה ובעזרת הרגולטורים המקצועיים שלנו מחפשים כל הזמן איך להקל על החקלאים ברגולציה, לשפר תהליכים ולפשטם".
מחירי המים, אחת מהבעיות הקשות של החקלאים, האם המשרד יפעל להורדת מחיר המים לחקלאות?
כן, כפי שציינתי אחד היעדים במדיניות השר דיכטר הוא לפעול להורדת עלויות הייצור של החקלאים, ובעיקר דרך מחירי המים המושבים והגדלת מספר העובדים הזרים"
לסיום, ברכה לחג?
"כן, בהחלט, בהזדמנות זו אני מבקש לאחל לכל ציבור החקלאים בישראל ולציבור בכלל חג שבועות שמח, נרים כולנו כוס חלב לכבודם של רפתני ישראל שדואגים שלכלל האזרחים יהיה חלב ומוצרי חלב טריים, בריאים וטעימים כל השנה".
אין בכלל ספק כי אורן לביא, מסמן בבירור את הדרך החדשה של משרד החקלאות, שלאחר השר פורר. החקלאים בישראל לא יכלו לבקש משרד אוהד יותר, בטח ברמת ההצהרות הראשוניות. כעת נותר להמתין ולראות כיצד השר ומנכ"ל משרדו ינווט את הספינה במים הסוערים של ממשלה זו. בסופו של דבר, הצלחתם, היא ללא ספק הצלחתנו.
