דוח מנכ"ל, 27.1.2019

‏27 בינואר, 2019
דוח מנכ"ל

דוח מצב – הסדרת הענף
1. ההתאחדות ביקשה מבית המשפט למחוק את תביעת חבורת הרפתנים ולחייב אותם בהוצאות משפטיות; הבקשה תידון ב-28.2.2019 בבית המשפט בחיפה, כמו כן – חבורת הרפתנים הוסיפה אותי כנתבע נוסף בתביעתם, וגם נושא זה יתברר בדיון המדובר.
2. אמב"ל הגישה בקשה לבית המשפט העליון לצו ביניים הקובע אי יישום של ההסכם הענפי החדש עד הוצאת סעיף 16 (מכס על העגלים) מההסכם. בית המשפט דחה בקשה זו, ולעצם העניין – ביקש את עמדת המדינה ואת עמדתנו בנושא הסעיף המדובר.
3. משרד החקלאות, באמצעות המחלקה המשפטית והכלכלית, ביקש/דרש ממשרד האוצר לערוך דיון בנושא התקנות של העברת ההחלטה על מחיר המטרה לוועדה לפיקוח על המחירים – ככתוב בחוק – באפריל הקרוב. משרד האוצר דחה בקשה זו, והדבר יתברר בהמשך על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הגב' עו"ד דינה זילבר.
4. רשם האגודות השיתופיות דחה את תביעת חבורת הרפתנים לכנס אסיפה כללית ולעצור את
פעילות ההתאחדות בנושא ההסכם, מהסיבה הפשוטה כי העניין מתברר בבית המשפט בחיפה.
5. בג"צ תנובה – הממשלה הולכת ומגבשת את הסכמתה לעדכון מחירי המוצרים המפוקחים על פי חוות דעתם של היועצים המשפטיים, ואולי אפילו להימנע מדיון נוסף מבית המשפט; פרשנות
אישית: מהלך חשוב להסדרת הענף.
6. בימים האחרונים התגבר הלחץ בנושא של חוסר במוצרים שונים, בעיקר חמאה. בשלב הראשון הופעל לחץ על מועצת החלב להסברים, ולאחר הסברי המועצה הופנו חצים על ידי התקשורת כלפינו, ונאלצנו להגיב אחרי שבוע של המתנה לרגיעה "בשאלות בנושא", ובה הובהר על עמידה מוחלטת בדרישת התכנון ואספקת חלב על פי המבוקש. לצערי, שוב בחרו המחלבות "אוף דה רקורד" להפיל את האשמה עלינו; אין לנו קצה של מושג מה הסיבה האסטרטגית בנושא זה. סיכוי גדול להרגעת הענף על ידי סיום "סאגת הבג"צ" היה יכול להביא את הענף לקראת חוק ההסדרים הבא עלינו בשקט יחסי ובצורה מאורגנת עם כל ממשקי הענף, אבל פעולות מסוג זה מחדדות את האינטרסים של כולם.

לסיכום סקירה זו:
האמירה שלי נשארת בעינה: מה המטרה של כל העוסקים בניסיונות הולכים וחוזרים מול ההסכם שבכלל נמצא במדף רחוק ולא ברור, במקום להתעסק בפתרון לענף עד סוף שנה?
החוק ותקנות החוק חזקים מכל דבר, והממשלה (ולא משנה איזו), תפעל במסדרון זה בכל הכוח. הם קיבלו חיזוק מעו"ד דינה זילבר המותיר להם לעשות ככל העולה על רוחם – האם למישהו זה לא ברור? ואותה מחלקה משפטית ממשרד החקלאות, שקיבלה חיזוקים ותמיכה מתוך הענף שלנו, לוחצת חזק ליישם את החוק מידית בהעברת ההחלטה על המחיר למנגנון אחר.
חברים, לא ברור לכם לאן הולכים?
המשאבים מושקעים בהתעסקות המשפטית והניהולית, במקום להשקיע בפתרונות ובהכנת הענף ל-2020; מישהו יצטרך לתת תשובות בעניין ולשאת באחריות.

יום עיון בנושא שפכים בנושא התקנות – יום שלישי הקרוב 29.1.2019
ביום שלישי, כ"ג בשבט תשע"ט, 29.1.2019 יתקיים יום עיון בנושא טיפול בשפכי רפת,
באודיטוריום ע"ש כהן, מנהל המחקר החקלאי, בית דגן.
יום העיון יחל ב-8:30.
אנו נכנסים לשנה השישית בעניין הזה, "לא לעולם חוסן".
בואו להקשיב, ולאחר מכן הגיע הזמן של כל אחד למצוא את הפתרון שלו ולהיכנס ליישום, תם הזמן. בסוף שנה זו תקנות השפכים ברפת ייושמו באופן מלא. אנו פועלים בנושאי המדדים והסכומים, אבל ההישגים בתחום זה הושגו בעבר מול עמדות הפתיחה, והשיפור בהם יהיה שולי, אם בכלל, השנה. אז אנא בואו להשתתף.
פרטים נוספים בנוגע ליום העיון נמצאים באתר ההתאחדות.

שבוע טוב
אביתר דותן
מנכ"ל

הזמנה ליום עיון בנושא טיפול בשפכי רפת

יום עיון – מתקני חלוץ לטיפול בשפכי רפת, עדכונים עד כה

יום עיון שיעסוק בעדכון כללי בנוגע לתקנות מים וביוב ולהשלכותיהן על הטיפול בשפכי רפת החלב, ולהציג תמונת מצב של המתקנים שהופעלו בשנתיים האחרונות ברפתות.
יום העיון יתקיים ביום שלישי, כ"ג בשבט תשע"ט, 29/1/19, באודיטוריום ע"ש "כהן" בקריה החקלאית בבית דגן.
לאור חשיבותו הרבה של הנושא, אנו מזמינים אתכם להשתתף ביום עיון זה ומבקשים כי תיידעו בכך את מרכזי המשקים ותזמנו למפגש את כל הנוגעים בדבר.

יש להירשם מראש כאן

נשמח לראותכם,
הלל מלכה, ענת לוינגרט-אייצ'יצ'יי, גבי עדין, פרץ שורק

מתקני חלוץ לטיפול בשפכי רפת

השפעת דלקות עטין תת-קליניות ומחלות רחם אחר ההמלטה על התנהגות ייחומית בפרות חלב

מאת: יניב לבון- התאחדות מגדלי בקר, משה קאים- מינהל המחקר החקלאי, גבריאל לייטנר- מכון ווטרינרי, הילרי פוט- פקולטה לחקלאות,  דוד וולפנזון- פקולטה לחקלאות

מבוא: הזרעה מלאכותית מחייבת הצגת התנהגות ייחומית על ידי הפרה וזיהוי של דפוס התנהגות זה על ידי הרפתן. גורמי עקה אקוטיים מסוגים שונים משפיעים על מחזוריות הפרה ע"י דיכוי שחרור של הורמונים מהציר היפותלמוס-היפופיזה-שחלה. כתוצאה מפגיעה זו מתרחש עיכוב בהפרשה פולסטילית של LH אשר יכול להשפיע על הפרשת אסטרדיול, החשוב לביטוי של התנהגות ייחומית תקינה. גם עקה כרונית הנמשכת זמן רב כמו עקת חום או צליעה עלולות לפגוע בפעילות ייחומית.
למיטב ידיעתנו, לא נבחנה ההשפעה של דלקת עטין תת-קלינית ממושכת, או דלקת רחם לאחר המלטה על התנהגות ייחומית של פרות סמוך לתקופת ההזרעות.

מטרת העבודה: הינה לבחון את ההשפעה של גורמי עקה תחלואתיים על הצגת התנהגות ייחומית בפרות חלב.

מהלך העבודה: פרות ומבכירות (n=1247) מ 50 עד 130 יום בתחלובה, טופלו באמצעות שתי זריקות של פרוסטגלנדין (PG) שניתנו בהפרש של 14 יום לפני המועד המתוכנן של ההזרעה ראשונה. החל מ-36 שעות אחר זריקת ה- PG השנייה, ובמשך 6 ימים נערכו ארבע תצפיות עין במשך היממה לגילוי פרות בייחום. כל תצפית עין נמשכה כשעה. פרות סווגו כבריאות או כחולות בדלקת עטין תת-קלינית (כרונית) על סמך רמות תאים סומטים בשתי בדיקות חלב לפני מועד זריקת ה- PG השנייה ואחת אחריה. כמו כן, נוטרו אירועי מחלות רחם לאחר המלטה, תנובות חלב ומצב גופני בהמלטה ובמועד זריקת ה- PG השנייה. הניסוי נערך לאורך כל השנה ונעשתה חלוקה על פי עונות השנה: קיץ – סתיו (יוני - אוקטובר), חורף – אביב (נובמבר – מאי).
גורמים העשויים להשפיע על הופעת הפרה בייחום נבחנו בניתוח של רגרסיה לוגיסטית בתוכנת SAS. בעקבות קיומן של השפעות גומלין בין גורמים מסוימים התבצע ניתוח נפרד על פי עונה ומספר תחלובה.

תוצאות:
1. השפעת המרחק מההמלטה על הופעה בייחום
שיעור הפרות שלא זוהו בייחום בעקבות הטיפול, קטן ככל שהפרה רחוקה יותר ממועד ההמלטה (טבלה 1). יחד עם זאת, בכל אחת מנקודות הזמן אחר ההמלטה (טבלה 1), שיעור הפרות שלא זוהו בייחום בקרב הפרות שסבלו מדלקת עטין תת-קלינית גדול יותר בהשוואה לפרות בריאות.

טבלה 1: השפעת המרחק מההמלטה על שיעורי (%) הפרות שלא הציגו פעילות ייחומית בקבוצת פרות בריאות בהשוואה לקבוצת פרות עם דלקת עטין תת-קלינית.

  מרחק מההמלטה (ימים)
קבוצה 70-50 90-71 110-91 130-111
בריאות (878) 23.2 17.1 17.1 12.9
דלקת עטין תת-קלינית (369) 23.8 21.7 24.2 15.1
  1. מועד הופעת הפרה בייחום אחר מתן זריקת ה- PG השנייה

התפלגות ההופעה בייחום של פרות בריאות ושל פרות עם דלקת עטין תת-קלינית אחר זריקת ה- PG השנייה הייתה דומה בשתי הקבוצות (טבלה 2). שיעורי הפרות שזוהו בייחום במשך 72 שעות הראשונות אחר מועד זריקת ה- PG השנייה הייתה דומה: בריאות 64% ודלקת תת-קלינית 62% (טבלה 2).

טבלה 2: התפלגות (%) הפרות אשר הציגו פעילות ייחומית אחר זריקת ה- PG השנייה בקבוצת פרות בריאות ובקבוצת פרות עם דלקת עטין תת-קלינית.

ימים אחר זריקת ה- PG השנייה 1 2 3 4 5 6 7
בריאות 0.8 14.3 49.2 16.9 10.6 6.6 1.7
דלקת עטין תת-קלינית 0.4 11.9 49.7 19.2 11.5 5.6 1.8

 

  1. השפעות של גורמי עקה שונים על אי-הופעה בייחום בעונת הקיץ והחורף

עונת חורף: הגורמים שהשפיעו באופן משמעותי על שיעורי אי-הופעה בייחום של פרות ומבכירות היו שונים; בפרות - מחלות המלטה, וגודל הירידה בציון מצב הגופני אחר ההמלטה (איור 1); במבכירות - דלקת עטין תת-קלינית וגודל תנובת החלב (איור 2).

באיור A1 ניתן לראות שבפרות שסבלו ממחלות רחם אחר ההמלטה, שיעור אי-ההופעה בייחום היה 26.6% בהשוואה ל-12.6% בפרות הבריאות. אצל פרות שאיבדו יותר מחצי יחידת ציון במצב הגופני אחר ההמלטה, עלה שיעור אי-הופעה בייחום ל-21.2% בהשוואה לשיעור של 12.1% בפרות אשר איבדו פחות מחצי יחידת מצב גופני (איור B1).  בעונת החורף יחסי הסיכויים המוערכים לאי-הופעה בייחום של פרה שסבלה ממחלות רחם או מירידה גדולה במצב הגופני, גדלים פי 2.4  (P < 0.002) ופי 1.9  (P < 0.06) בהתאמה בהשוואה לסיכויי אי-הופעה בייחום של פרות ללא אותו גורם .

איור 1: השפעת מחלות המלטה וגודל הירידה במצב הגופני בין מועד המלטה ובין מועד זריקת  PG השנייה על שיעור אי-הופעה בייחום בפרות בעונת החורף

באיור A2 ניתן לראות שבמבכירות שסבלו מדלקת תת-קלינית שיעור אי-ההופעה בייחום היה 34.7% בהשוואה ל-14.2% במבכירות בריאות. אצל מבכירות שהניבו מעל 35 ק"ג חלב/יום עלה שיעור אי-הופעה בייחום ל- 24.0% בהשוואה לשיעור של 9.3% אצל מבכירות עם כמות חלב פחותה מ 35 ק"ג חלב/יום (איור B2). בחורף, יחסי הסיכויים המוערכים לאי-הופעה בייחום של מבכירה שסבלה מדלקת תת-קלינית או שהניבה תנובת חלב רבה, גדלים פי 3.4  (P < 0. 02) ופי 3.2 (P < 0.03) בהתאמה, בהשוואה לסיכויי אי-הופעה בייחום של מבכירות ללא אותו גורם.

איור 2: השפעת דלקות עטין תת-קליניות ותנובת חלב על שיעור אי-הופעה בייחום במבכירות בעונת החורף

עונת קיץ - הגורמים שהשפיעו באופן משמעותי על שיעורי אי-הופעה בייחום של פרות ומבכירות היו שונים; בפרות - גודל הירידה בציון מצב הגופני אחר ההמלטה (איור 3); במבכירות - דלקת עטין תת-קלינית ומחלות רחם יחדיו (איור 4).

באיור 3 ניתן לראות שבפרות שאיבדו יותר מחצי יחידת ציון במצב הגופני אחר ההמלטה עלה שיעור אי-הופעה בייחום ל-24.2% בהשוואה לשיעור של 16.9% אצל פרות אשר איבדו פחות מחצי יחידת ציון מצב גופני. אצל מבכירות שסבלו דלקות עטין תת-קליניות ומחלות המלטה יחדיו עלה שיעורי אי-הופעה בייחום ל-41.3% בהשוואה לשיעור של 16.5% במבכירות בריאות. 

איור 3: השפעת ירידה במצב גופני בין מועד המלטה למועד זריקת  PG שני על שיעור אי-הופעה בייחום בפרות בעונת הקיץ

איור 4: השפעת דלקות עטין תת-קליניות ומחלות המלטה על שיעור אי-הופעה בייחום במבכירות בעונת הקיץ

בקיץ, יחסי הסיכויים המוערכים לאי-הופעה בייחום של פרה שסבלה מירידה גדולה במצב הגופני ושל מבכירה שסבלה מדלקת תת-קלינית ומחלות רחם יחדיו, גדלים פי 1.7  (P < 0. 05) ופי 3.9 (P < 0.05) בהתאמה, בהשוואה לסיכויי אי-הופעה בייחום של פרות או מבכירות ללא אותו גורם.

 

 

סיכום ומסקנות:

התוצאות מראות עליה בסיכויי אי-הופעה בייחום בפרות שנחשפו לגורמי עקה נפוצים ברפת כמו דלקות רחם, דלקות עטין תת-קליניות וירידה רבה במצב הגופני אחר ההמלטה. גורמים אלו קשורים ככל הנראה לשיבוש המערך האנדוקריני הקשור להצגת התנהגות ייחומית. השפעות גורמים אלו באות לידי ביטוי שונה בקיץ ובחורף או בפרות ובמבכירות. שיעור גבוה של אי-הופעה בייחום עלולים להוביל לעלייה במספר ימי ריק ברפת החלב, ולהוצאת פרות בגין אי-התעברות.

שיפור מימשקי המלטה וחליבה שיקטינו את שיעור מחלות הרחם ודלקות עטין תת-קליניות יביאו להקטנת שיעורי הפרות שאינן מציגות ייחום במועד. צמצום הירידה במצב הגופני של הפרות אחר המלטה יכול גם כן לתרום למניעת אי-הופעה בייחום בפרות.

חשוב לציין כי הנתונים שהוצגו כאן אינם מאפשרים לדעת האם העלייה בשיעור אי-הופעה בייחום נובעת מחשיפה לגורמי עקה תחלואתיים או מטבוליים המעלים את שיעור הפרות שאינן מחזוריות (אנאסטרוס) או מהפרעה הורמונלית שמגבילה את ההופעה בייחום.

חדש במעבדה המרכזית! בדיקות תכולת קזאין בחלב גולמי

חדש במעבדה המרכזית! בדיקות תכולת קזאין בחלב גולמי, בדיקות פרופיל חומצות שומן (רוויות, בלתי רוויות, מונו בלתי רוויות, רב בלתי רוויות, אולאית, פלמיטית וסטארית. לפרטים, נא לפנות לד"ר מרינה גיפס מנהלת המעבדה בטלפון 052-3744433.